נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
סמסטר:
סמסטר א'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
ד"ר עודד זינגר
שעות קבלה של רכז הקורס:
בתיאום מראש
מורי הקורס:
ד"ר עודד זינגר
תאור כללי של הקורס:
גניזות קהיר הן המקור המרכזי לחקר יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים ומקור רב ערך לחקר העולם המוסלמי בימי הביניים בכלל. בקורס זה נכיר את "עולם הגניזה" – נלמד על רבגוניות התעודות, גישות המחקר השונות וכלי העבודה הדיגיטליים החדשים. עיקר הדגש יהיה על התעודות ההיסטוריות, אולם נדון גם במאגיה, פיוט, שירה והלכה.
מטרות הקורס:
מטרת הקורס היא להקנות היכרות רחבה עם הגניזה ומחקרה.
תוצרי למידה : בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
התלמידים ילמדו להשתמש בכלים הדיגטאלים לחקר הגניזה.
התלמידים יבינו את אופי הגניזה הקהירית בהשוואה לאוספים דומים כגון הגניזה האפגנית, גניזת אירופה, קבה אלכזנה בדמשק, המסגד בקירואן והפאפירולוגיה המצרית.
התלמידים ישכילו לראות את הקשרים המורכבים בין אופי המקורות, שיטות המחקר, וסוגי המסקנות שאפשר להגיע אליהן.
דרישות נוכחות (%):
100%
שיטת ההוראה בקורס:
תלוי במספר הנרשמים ובהתפתחויות הקורונה
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא: גילוי הגניזה. מה היא גניזת אבן עזרא?
2. גניזה או גניזות? ואוספים דמויי גניזה
3. ספריות, אוספים, קטלוגים, והמהפכה הדיגיטאלית
4. מה היא מהדורה? איך עושים אותה ומה היא כוללת?
5. המסמך הבודד – מסמך משפטי.
6. המסמך הבודד – מכתב.
7. There is strength in numbers - הכוח שבקורפוס: dossiers למול ארכיונים. קורפוס חלפון בן מנשה כדוגמא.
8. הכוח שבקורפוס: חקר המסחר והסוחרים.
9. החיבורים הגדולים: ש"ד גויטיין, משה גיל ומרדכי עקיבא פרידמן.
10. עולמות נוספים: מאגיה.
11. עולמות נוספים: פיוט.
12. המשכיות או יחוד: בין קומראן, פאפירולוגיה והגניזה.
13. הגניזה המאוחרת.
14. אם יתאפשר במסגרת אילוצי הקורונה יערך גם ביקור באוסף הגניזה הקהירית בספריה הלאומית.
חומר חובה לקריאה:
כל שבוע נקרא בין 30-50 עמודים בעברית או באנגלית. תוכנית שיעורים מפורטת תועלה למודל לקראת תחילת הסמסטר.
מאמרים לדוגמא:
• כהן, מרק, וידידה סטילמן, "גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי-המזרח: עיון היסטורי ואתנוגראפי" פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 24 (1985), עמ' 3-35.
• אלקין, זאב ומנחם בן-ששון, "אברהם פירקוביץ' וגניזות קהיר: בעקבות עיון בארכיונו האישי" פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 90 (2002), עמ' 51-95.
• עזרא פליישר, "הראשונים כבני תרבות : לצביון עולמם הרוחני של בני ארץ-ישראל ושלוחותיה לאור אוצרות השיר של הגניזה" תעודה טו (תשנט) עמ' 1-22.
• דותן ארד, "הקהל כגוף כלכלי : הקדש המוסתערבים בקהיר לאור תעודות מן הגניזה" גנזי קדם ז (תשעא) 25-69.
• גדעון בוהק, "מקומראן לקהיר: תולדותיה וגלגוליה של נוסחה לגירוש שדים" מגילות; מחקרים במגילות מדבר יהודה י (תשעג) עמ' 163-179.
• אורטל סער-פז, "וישרוף לבו עליה : מוטיב האש במאגיית האהבה מגניזת קהיר" פעמים 133-4 (תשע"ג), עמ' 209-239.
• יוסף סדן, "טהרה, טומאה וגניזה של ספרים - בין אסלאם ליהדות" פעמים 70 (תשנ"ז) עמ' 4-20.
• מרדכי עקיבא פרידמן, "על תרומת הגניזה לחקר ההלכה" מדעי היהדות 38 (תשנח) עמ' 277-294.
• Gideon Bohak, “Towards a Catalogue of the Magical, Astrological, Divinatory, and Alchemical Fragments from the Cambridge Genizah Collections,” in Outwaite and Bhayro, eds., “From a Sacred Source,” 543–79.
• Paul Schubert, “Editing a Papyrus,” in The Oxford Handbook of Papyrology, ed. Roger S. Bagnall (Oxford 2009), 197–215.
• Herbert C. Youtie, “The Papyrologist: Artificer of Fact,” Greek, Roman and Byzantine Studies 4 (1963): 19–32.
חומר לקריאה נוספת:
הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 20 %
הגשת עבודה 60 %
הגשת תרגילים 20 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %
מידע נוסף / הערות:
|