נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' נילי ואזנה

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: nili.wazana@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום א' 10:00-11:00 לפי תיאום

מורי הקורס:
פרופ נילי ואזנה

תאור כללי של הקורס:
דיון אינטגרטיבי בסוגיות נבחרות בתולדות עם ישראל מראשיתו ועד התקופה הפרסית. נבחן את השיחזורים ההיסטוריים האפשריים לאור המקורות המקראיים, החוץ מקראיים והעדות הארכאולוגית.

מטרות הקורס:
* להכיר את האירועים, התהליכים והסוגיות העיקריים הקשורים בשחזור תקופת המקרא.
* לשרטט שלד כרונולוגי מראשית עם ישראל ועד סוף התקופה הפרסית.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
להכיר את האירועים, התהליכים והמוסדות הבאים:
1)ראשית הישות הישראלית
2)'הממלכה המאוחדת'
3)מסע שישק
4)קרב קרקר
5)המסע נגד מישע מלך מואב
6)כיבושי חזאל
7)מסעות אדד-ניררי למערב
8)כיבושי תגלת פלאסר ג'
9)נפילתה של ממלכת ישראל וחורבנה
10) מסע סנחריב לממלכת יהודה
11)קרב כרכמיש
12)גלות יהויכין
13)חורבן ירושלים
14)הצהרת כורש
15)שיבת ציון בימי שלטון פרס

דרישות נוכחות (%):

שיטת ההוראה בקורס: הוראה פרונטלית מלווה במצגות.
קריאת חומר רקע משיעור לשיעור.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1) עם ישראל בתקופת המקרא: רקע גאוגרפי וכרונולוגי; סקירה מחקרית
2) "תקופת האבות"
3) ארץ-ישראל במעבר בין תקופת הברונזה לתקופת הברזל – מכתבי אל עמרנה
4) ראשית ישראל: מיהו ישראלי – אסטלת מרנפתח, ארכאולוגיה
5)יציאת מצרים, התנחלות ו"תקופת השופטים"
6) הממלכה המאוחדת
7) מסע שישק
8) המאה התשיעית: בית עמרי. קרב קרקר. היחסים עם מישע מלך מואב. מלחמות ישראל-ארם בימי אחאב.
9) המחצית השנייה של המאה התשיעית: מהפכת יהוא, כיבושי ארם בתקופת חזאל.
10) ימי ירבעם ב' (בן יואש) - מאה שמינית.
11) כיבושי תגלת פלאסר ג' מלך אשור.
12) חורבן שומרון וגלות ישראל.
13) ימי חזקיהו מלך יהודה: רפורמה פולחנית ומסע סנחריב.
14) ימי מנשה.
15) הרפורמה של יאשיהו.
16) בין מצרים ובבל, קרב כרכמיש.
17) גלות יהויכין, חורבן ממלכת יהודה, גלות בבל.
18) שיבת ציון, הצהרת כורש.
19) יהוד תחת שלטון פרס.

חומר חובה לקריאה:
• חיים תדמור, "כרונולוגיה", אנציקלופדיה מקראית ד, טורים 310-245.
• מ' ויינפלד, "היצירה הספרותית", בתוך: א' מלמט (עורך), ההיסטוריה של עם ישראל, כרך ה' – ימי המלוכה תרבות וחברה, ירושלים תשמ"ב, עמ' 53-22.
• נילי ואזנה, סקירה ביקורתית של ישראל ל' לוין, עמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, ירושלים תשס"א, בתוך: ציון ס"ז/ד, (תשס"ב), עמ' 483-474.
• M. Maidman, "Historiographic Reflection on Israel's Origins: The Rise and Fall of the Patriarchal Age," Eretz Israel 27 (2003), pp. 120*-128*.
• פנחס ארצי, "עמארנה, תעודות אל-עמארנה", אנציקלופדיה מקראית ו', טורים 254-242.
• ישראל פינקלשטיין, "אופיו של תהליך ההתנחלות", הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, תל אביב תשמ"ז, עמ' 317-304 (&eq;מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשנ"ז, עמ' 348-335).
• נדב נאמן, "פרשת "כיבוש הארץ" בספר יהושע ובמציאות ההיסטורית", נ' נאמן, י' פינקלשטיין (עורכים), מנוודות למלוכה: היבטים ארכיאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל, ירושלים 1990, עמ' 347-284.
• עמיחי מזר, "על הזיקה בין המחקר הארכאולוגי וההיסטורי ביחס לתולדות ישראל (עד למאה העשירית לפנה"ס)", זמנים 94 (2006), עמ' 53-40.
• מל"א יד, כה-כח, דבה"ב יב, ב-יב.
• נדב נאמן, "מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכיאולוגי", ציון סג, תשנ"ח, עמ' 276-247.
• מל"ב א, א; ג, ד-כז.
• כתובת מישע, בתוך: שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, ירושלים תשס"ה, עמ' 373-357.
• כתובת המונולית מכורח, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 9-15
• מל"א כ-כב.
• אלכסנדר רופא, סיפורי הנביאים, ירושלים תשמ"ו, עמ' 128-121
• C.F. Whitely, “The Deuteronomistic Presentation of the House of Omri”, Vetus Testamentum 2, 1952, pp. 137-152

• מל"ב ח, ז-טו; פרקים ט-י; יב-יג.
• האובליסק השחור, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 21-15.
• כתובת זכֻּר מלך חמת (KAI 202; או: ANET3 עמ' 502-501; או: ב' עודד, מ' קוכמן (עורכים), מלכים ב', עולם התנ"ך, תל אביב, 1994, עמ' 63.)
• ישראל אפעל ויוסף נוה, "כתובות השלל של חזאל", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום י', תשמ"ו-תשמ"ט, עמ' 46-37 (&eq; IEJ 39, 1989, pp. 192-200)
• כתובות אדד-ניררי ג', ושלמנאסר ד', בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 32-22.
• מל"ב יד, כג-כט; ספר עמוס (כולו!)
• מצבת פזרג'יק, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 32-30.
• מל"ב טו-טז;
• כתובות תגלת-פלאסר השלישי, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 56-33.
• מל"ב יז, ישעיהו ז-ח, דבהי"ב כח
• בוסתנאי עודד, "הרקע ההיסטורי למלחמת רצין ופקח נגד אחז" תרביץ לח, תשכ"ט, עמ' 224-205.
• K. Lawson Younger Jr. “The Deportations of the Israelites”, JBL 117/2, 1998, pp. 201-227
• נדב נאמן, "שינויי אוכלוסין בארץ-ישראל בעקבות ההגליות האשוריות", קתדרה 54, תש"ן, עמ' 62-43
• מל"ב יז; יח, ט-יב; דבהי"א ה, כו;
• כרוניקה בבלית, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 116-124 (ובייחוד עמ' 118 "שנה 2")
• כתובות סרגון ב', בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 57-75
• מל"ב י"ח, א-ח; כ, כ; דבהי"ב לב, א-ח, כז-כט
• כתובת השילוח, בתוך: שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, ירושלים תשס"ה, עמ' 15-20
• חיים תדמור, מרדכי כוגן, "מארועי שנת ארבע-עשרה לחזקיהו: מחלת המלך ובקור המשלחת הבבלית", ארץ ישראל ט"ז, (ספר צבי מ' אורלינסקי), ירושלים תשמ"ב, עמ' 198-201.
• מל"ב יח, יג – יט, לז (ישעיהו לו-לז);
• כתובות סנחריב, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 84-77
• חיים תדמור, "מלחמת סנחריב ביהודה, בחינות היסטוריוגראפיות והיסטוריות", ציון נ', תשמ"ה, עמ' 80-65 &eq;מ' כוגן (מלקט), מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשנ"ז, עמ' 183-168
• מל"ב כא, א-יח; דבה"ב לג; מל"ב כב-כג
• כתובות אסרחדון ואשורבניפל, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 103-87
• אלכסנדר רופא, מבוא לספרות התורה, ירושלים תשס"ו, עמ' 60-58
• מל"ב כג,כט – כד,יז; ירמיה מו
• עודד ליפשיץ, ירושלים בין חורבן להתחדשות, ירושלים תשס"ד, עמ' 55-48;77-59
• מל"ב כד; ירמיה כד; כה; לו; מז;
• כרוניקה בבלית מימי נבוכדנאצר, בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 130-135
• מל"ב כה; ירמיה כז-כט; לד; לה; לז; לח; לט; נב
• חרסי ערד, מס' 24 אחור, מס' 40, בתוך: שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, ירושלים תשס"ה, עמ' 118-120; 131-133
• עזרא א', ו';
• כתובת הגליל של כורש בתוך: מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, ירושלים תשס"ד, עמ' 143-139
• חיים תדמור, "עליית כורש והרקע ההיסטורי להצהרתו", בתוך: ההיסטוריה של עם ישראל, שיבת ציון – ימי שלטון פרס, ירושלים תשמ"ג, עמ' 16-5; 255-253 (&eq; חיים תדמור, אשור בבל ויהודה: מחקרים בתולדות המזרח הקדום, ירושלים תשס"ו, עמ' 303-283)
• A. Kuhrt, “The Cyrus Cylinder and Achaemenid Imperial Policy”, JSOT 25 (1983), pp. 83-97
• שרה יפת, "ההיסטוריוגרפיה המקראית בתקופה הפרסית", מתוך: ההיסטוריה של עם ישראל, שיבת ציון – ימי שלטון פרס, ירושלים תשמ"ג, עמ' 176-202; 324-325 &eq;מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשנ"ז, עמ' 218-245
• יואל ויינברג, "ירושלים בתקופה הפרסית", בתוך: ש' אחיטוב, ע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, ירושלים תש"ס, עמ' 307-326

חומר לקריאה נוספת:
• יאיר הופמן, "חקר ההיסטוריוגרפיה המקראית: היסטוריה, מיתוס ופוליטיקה", בתוך: ישראל ל' לוין, עמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, ירושלים תשס"א, עמ' 33-26.
• בוסתנאי עודד, "דברי פתיחה: ראשיתו של עם ישראל – מצב המחקר בראשית המאה העשרים ואחת", בית מקרא, קע"ו, תשס"ד, עמ' 14-9.
• וויליאם ג' דיוור, "ארכיאולוגיה וההתפתחות המדינית ביהודה הקדומה: למה ה"רביזיוניסטים" טועים", א' פאוסט וא' ברוך (עורכים), חידושים בחקר ירושלים ג', רמת-גן תשס"ח, עמ' 96-84.
• H. Tadmor, “The Decline of Empires in Western Asia ca. 1200 B.C.E.,” in: F.M. Cross (ed.), Symposia Celebrating the Seventy-fifth Anniversary of the Founding of the American Schools of Oriental Research (1900-1975), Cambridge, MA., 1979, pp. 1-14.
• גרשון גליל, "ערי הממלכה הכנעניות במאה הי"ד לפה"ס: היקפן ומעמדן המדיני", קתדרה 84 (תשנ"ז), עמ' 7-52.
• נילי ואזנה, "ילידים או עולים – תפיסת המוצא של ישראל ושל עמים אחרים במקרא", מ' בר-אשר, נ' ואזנה, ע' טוב וד' רום-שילוני (עורכים), ש"י לשרה יפת: מחקרים במקרא בפרשנותו ובלשונו, ירושלים תשס"ח, עמ' 59-37.
• G.W. Dever, "Will the Real Israel Please Stand Up? Archaeology and Israelite Historiography: Part I”, BASOR 297 (1995), pp. 61-80.
• I. Finkelstein, “Ethnicity and the Origin of the Iron I Settlers in the highlands of Canaan: Can the Real Israel Stand Up?” Biblical Archaeologist 59 (1996), pp. 198-212
• ישראל פינקלשטיין, "כנען החדשה", ארץ-ישראל כ"ז, תשס"ג, עמ' 195-189.
• איתמר זינגר, "הפלשתים במקרא: האמנם השתקפות של סוף ימי המלוכה?", זמנים 94 (2006), עמ' 82-74.
• J.M. Miller, “Separating the Solomon of History from the Solomon of Legend,” in L.K. Handy, ed. The Age of Solomon, Leiden 1997, pp. 1-24.
• עמיחי מזר, "ירושלים במאה העשירית לפנה"ס: הכוס החצי מלאה", בתוך: א. ברוך וא. פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים הקובץ העשירי, רמת-גן, תשס"ה, עמ' 22-11.
• בנימין מזר, "מסע שישק לארץ-ישראל", כנען וישראל, ירושלים תשל"ד, עמ' 244-234.
• יוחנן אהרוני, "מסע שישק", "ביצורי רחבעם", ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהד' מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, ירושלים תשמ"ז, עמ' 257-249.
• נדב נאמן, "בין כתובת מלכותית לסיפור נבואי: מרד מישע מלך מואב בהארה היסטורית", ציון סו, תשס"א, עמ' 40-5.
• N. Na’aman, “Forced Participation in Alliances in the Course of the Assyrian Campaigns to the West, in M. Cogan & I. Eph΄al (eds.), Ah Assyria... – Studies in Assyrian History and Ancient Near Eastern Historiography Presented to Hayim Tadmor, (Scripta Hierosalimitana 33), Jerusalem 1991, pp. 80-89.
• בנימין מזר, "מלחמות ישראל עם ארם", בתוך: י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא, תל אביב, תשל"ב, עמ' 220-206.
2) Wayne T. Pitard, Ancient Damascus, Winona Lake, Indiana, 1987, pp. 115-125.
• שלום פאול, עמוס, מקרא לישראל, ירושלים תשנ"ה, עמ' 4, 5 (סעיפים ג-ד), עמ' 74-68; 106-101; 112-110.
• נילי ואזנה, "'ואסיר גבולת עמים' (יש' י:יג): שינויי גבול כאמצעי שלטון אשורי ב'ארץ חתי'", ארץ ישראל כז (ספר חיים ומרים תדמור), ירושלים תשס"ג, עמ' 121-110.
• מנחם הרן, תקופות ומוסדות במקרא, תל אביב, תשל"ג, עמ' 247-227.
• Nadav Na’aman, “Sennacherib’s ‘Letter to God’ on His Campaign to Judah”, BASOR 214 1974, pp. 25-39, especially pp. 25-28, 36-39
גירסה עברית (שונה במידת מה) &eq; נדב נאמן, "מסעות מלכי אשור ליהודה לאור תעודה חדשה", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ב', ירושלים תשל"ז, עמ' 180-164, ובמיוחד עמ' 166-164, 180-177.
• Stephanie Dalley, “Yahweh in Hamath in the 8th Century BC: Cuneiform Material and Historical Deductions”, Vetus Testamentum 40 (1990), pp. 21-32
• חיים תדמור, "תגלת פלאסר", אנציקלופדיה מקראית כרך ח', טורים 430-415, ובייחוד סעיפים א' ("השם") ו- ד' ("תגלת פלאסר ג' 727-745 לפסה"נ").
• יוחנן אהרוני, "מסעות תגלת-פלאסר הג' וירידת ממלכת ישראל", ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהדורה מתוקנת בעריכת י' אפעל, ירושלים תשמ"ח, עמ' 294-285.
• חיים תדמור, "מסעות המלחמה האשוריים לפלשת", אשור בבל ויהודה: מחקרים בתולדות המזרח הקדום, ירושלים תשס"ו, עמ' 254-229.
• מרדכי כוגן, "דת ופולחן בממלכת יהודה בימי ההגמוניה האשורית – עיון מחודש", קתדרה 69 (תשנ"ד), עמ' 17-3.
• חיים תדמור, 'כיבוש הגליל בידי תגלת-פלאסר הג'', כל ארץ נפתלי (בעריכת ח"צ הירשברג), ירושלים תשכ"ח, עמ' 62¬-67
• בוסתנאי עודד, "דרכי הביצוע של ההגליות ההמוניות באימפריה האשורית", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, ב', תשל"ז, עמ' 181-187.
• בוסתנאי עודד, "הגליות המוניות באימפריה האשורית – מטרות ומגמות", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, ג', תשל"ט, עמ' 159-173
• Hayim Tadmor, “The Campaigns of Sargon II of Assur: II The Fall of Samaria”, Journal of Cuneiform Studies 12/1, 1958, pp. 33-40
(http://www.jstor.org/stable/1359580?seq&eq;12)
• Nadav Na’aman, “The Historical Background to the Conquest of Samaria (720 BC), Biblica 71, 1990, pp. 206-225
• גרשון גליל, "המצור האחרון על שומרון ונפילתה של ממלכת ישראל", בתוך: ישראל ואשור, חיפה תשס"א, עמ' 66¬-76
• אתר קנקני 'למלך': http://www.lmlk.com/research/index.html
• יוחנן אהרוני, "טביעות 'למלך' ומשמעותן הגיאוגראפית-המינהלית", בתוך: ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהדורה מתוקנת בעריכת י' אפעל, ירושלים תשמ"ח, עמ' 306-301
• דוד אוסישקין, "קנקני 'למלך' וחפירות לכיש", קדמוניות ט', 34-35, תשל"ו, עמ' 68-63
• עמיחי מזר, "בין פלשת ליהודה: תמנה (תל בטש) בתקופת הברזל ב'", ארץ ישראל י"ח, תשמ"ה, בייחוד עמ' 309-306
• Simo Parpola, “The Murderer of Sennacherib”, in: B. Alster (ed.), Death in Mesopotamia, Copenhagen 1980, pp. 171-182
• Chaim Cohen, “Neo-Assyrian Elements in the First Speech of the Rab-Šāqê”, Israel Oriental Studies IX, 1979, pp. 32-48
• Peter Machinist, “The Rab Šāqēh at the Wall of Jerusalem: Israelite Identity in the Face of the Assyrian ‘Other’”, Hebrew Studies 41, 2000, pp. 151-168.
• ישראל אפעל, "הסוללה האשורית בלכיש: הבטים צבאיים ולשוניים", ציון מ"ט תשמ"ד, עמ' 347-333
• בנימין מזר, "מסע סנחריב לארץ יהודה", בתוך: י' ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל בימי המקרא, תל-אביב תשכ"ד, עמ' 295-286
• משה ויינפלד, "התעוררות התודעה הלאומית בישראל במאה השביעית לפני סה"נ", מתוך: ע"ז לדוד, ירושלים תשכ"ד, עמ' 420-396; (&eq;מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשנ"ז, עמ' 306-282).
• אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשמ"ד, עמ' 268-248

• דלית רום שילוני, "גולים ונשארים – אסטרטגיות של בדלנות פנימית בראשית המאה השישית לפנה"ס", בתוך: מ' בר-אשר, נ' ואזנה, ע' טוב וד' רום-שילוני (עורכים), ש"י לשרה יפת: מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו, ירושלים תשס"ח, עמ' 119-138
• Joel Weinberg, “The Babylonian Conquest of Judah: Some Additional Remarks to a Scientific Consensus”, Zeitschrift des Alttestamentische Wissenschaft 118, 2006, pp. 597-610
• William F. Albright, “King Joiachin in Exile”, The Biblical Archaeologist 5/4 1942, pp. 49-55 (http://www.jstor.org/stable/3209283)
• דנאל קאהן, "יהודה בין בבל ומצרים (586-594 לפה"ס)", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י"ז, תשס"ז, עמ' 159-147
• אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשמ"ד, עמ' 291-268
• שרה יפת, "מקדש שבי ציון: מציאות ואידיאולוגיה", בתוך: ש' אחיטוב, ע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, ירושלים תש"ס, עמ' 345-382
• Elias J. Bickerman, "The Edict of Cyrus in Ezra 1", Journal of Biblical Literature LXV/3 (1946), pp. 249-275.
• משה וינפלד, "המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון", תרביץ לג (תשכ"ד), עמ' 242-228 (&eq; ליקוטי תרביץ, מקראה בחקר המקרא, ירושלים תשל"ט, עמ' 57-42)

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 80 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 20 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
בסוף הסמסטר הראשון תתקיים בחינת בקיאות על ספרי מלכים א-ב.
יש להביא תנך מלא לכל שיעור.