נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
בוגר
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
ביה"ס למדעי הלשון
סמסטר:
סמסטר א'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
פרופ' אשר לאופר
שעות קבלה של רכז הקורס:
לפי תיאום טלפוני, בימי שני 11:30
מורי הקורס:
פרופ אשר לאופר
תאור כללי של הקורס:
נתעמק בסוגיות נבחרות בתחום תורת ההגה של העברית לדורותיה. נפתח בתיאור כלי עזר למחקר בתחום הפונטיקה והערכתם. ונדון בסוגיות פונטיות שונות כמו: מצאי התנועות ומשכן לאורך הדורות; האם יש בעברית חצאי תנועות? דו-תנועה, היאטוס ןשבירתו
מטרות הקורס:
העמקה והעשרה בשיטות ובדרכי מחקר בתחום של תורת ההגה
תוצרי למידה : בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בקורס נעמוד על דרכי מחקר של לשונות מהבחינה הפונטית. התלמיד מצופה להבין, לדעת, לארגן, לפרש וליישם נושאי משנה בתורת ההגה
דרישות נוכחות (%):
90
שיטת ההוראה בקורס:
הוראה פרונטלית
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
הוכנס בצורה מסודרת למודל:
סוגיה א' מבוא - מהי פונטיקה?
• תהליך הדיבור והשיגי המחקר בתחומיו
• כלי עזר למחקר בתחום הפונטיקה והערכתם
• במה כדאי להשקיע?
* בקורס בסוגיות בפונטיקה לאחר המבוא (מה חשוב יותר) להקדיש פרקים לפיזיולוגיה של דיבור, לפונטיקה חיתוכית ולפיזיקה של דיבור
סוגיה ב' - מימושי קמץ בעברית
• מטיעוני בעלי דקדוק
• השתלשלות מסורות הלשון העברית
• משקלו של שיקול דקדוקי כנגד מסורת הגייה
• מבטא ישראלי לא-ליטורגי
סוגיה ג' – חידוש השפה העברית (מי חידש את השפה העברית?)
• הבסיס העיקרי לעברית שלנו הוא העברית המקראית (מצגת: "מי חידש את השפה העברית?")
סוגיה ד' - התנועות בעברית הטברנית ובעברית ימינו ומשכן
• התנועות בעברית ימינו ומשכן
• התנועות בעברית הטברנית: 7 תנועות רגילות ו-7 תנועות חטופות
• מעמדם הפונטי והפונולוגי של התנועות בטברנית.
סוגיה ה' - תנועות, חצאי תנועות, דו-תנועות והיאטוס (diphthong & hiatus)
1. הבחנה פונטית בין עיצורים ובין תנועות
2. הבחנה בלשנית בין עיצורים ובין תנועות
3. עיצור הברתי (סילאבי) ותנועה לא-הברתית
4. צליליות ההגאים ומבנה הברה
5. דו-תנועה והיאטוס (diphthong & hiatus)
שפות נוטות להימנע מרצף תנועות
א. כיווץ דִּיפְתּוֹנְג
ב. שבירת רצף תנועות (שבירת היאטוס - (epenthesis
6. פתח גנובה – היא דוגמה ליצירת רצף תנועות
א. ההבדל בין דו-תנועה להיאטוס
ב. האם פתח גנובה התממשה כסותם סדקי?
7. כיצד מתממשות גלישות בין תנועות בעברית?
8. דוגמות מוקלטות לשבירת רצף תנועות
סוגיה ו' - דרכים לזיהוי פונטי של שפה קדומה (לדוגמה העברית הטברנית)
1. מקורות לתורת ההגה של העברית הטברנית: תעתיקים, מסורות ניקוד אחרות, מסורות שבעל- פה, שפות שמיות אחרות
2. העברית הטברנית - מפעלם של בעלי המסורה
3. כללי קריאה בעברית הטברנית
4. גילוי פונמות מתוך קורפוס כתוב
5. 5 מטרות (או התפקידים) ביִיסוד הניקוד והטעמים
6. כללי קריאה בעברית הטברנית
סוגיה ז' – לתולדות השווא הטברני והשווא הפונטי
• שווא נע ושווא נח (פותח הברה וסוגר הברה)
• שווא נח שצמוד לעיצור שאחריו עיצור זהה – רבבות, יברכך
• לתולדות השווא הפונטי
להטיל על תלמיד לסכם ולהעיר על המקורות האלה:
סוגיה ח' - המֶשך בעברית (קוליות, ודיגוש חזק)
• כיצד אפשר למדוד משך בדייקנות
• תרגיל במדידת VOT
• תרגיל במדידת משך עיצור מודגש בדגש חזק.
סוגיה ט' - מבנה ההברה בעברית והשפעותיו על הלשון המדוברת
מבנה ההברה בעברית הטברנית ובעברית המדוברת
• מהי הברה? ( יחידת דיבור הבנויה בד"כ מסגירה, פתיחה ואפשרות לסגירה נוספת)
• מבנה ההברה בעברית הטברנית – CV(CC)
• מבנה ההברה בעברית המדוברת – (CCC)V(CCC)
• כתוצאה ממבנה ההברה חל לפעמים היאטוס
סוגיה י' - ל"התהוות" המסורת הטברנית
ביבליוגרפיה
*דותן אהרן (תשמ"ז) "לתולדות התהוותה של מערכת הטעמים", מחקרים בלשון ב-ג, ספר אבא בנדויד, העורך משה בר-אשר, ירושלים, עמ' 365-355. {{מגיש: __________}} PJ 4513 M45 S002
*ברויאר מרדכי (תשמ"ט) "ל'התהוות' מערכת הטעמים", לשוננו נ"ג, עמ' 213-203. {{מגיש: ______}}
סוגיה י"א - הטעם בעברית לדורותיה
סוגיה י"ב - (בג"ד-כפ"ת) בכ"פ בעברית (בעברית הטברנית ובעברית בת-זמננו)
סוגיה י"ג – מימוש העיצורים בעברית הטברנית ובלשון ימינו
סוגיה י"ד – מימוש העיצור המסומן כרי"ש
סוגיה ט"ו - העברית בת-זמננו היא חוליה בשרשרת ארוכה (העברית אינה שפה קריאולית)
סוגיה ט"ז - שיטות ודרכי מחקר (דיון מתוך מחקר על הקוליות בעברית המדוברת)
סוגיה י"ז - השתלשלות מבטאי העברית
- מאפייני הניקודים העבריים (מורג-1972; *הערך ניקוד באנצ' המקראית) מדפי עץ קומה 5
- המבטאים השונים בימינו (*מורג-1972, הערך ניקוד באנצ' המקראית; שרביט (תשנ"ב))
- הגייתם של בני אשכנז (ילון-תשכ"ד; ויינרייך-תשכ"ד; אלדר-תשל"ט; מורג-1972; קאץ-1993; *לאופר-תשס"ג)
קורס חינם בפונטיקה שיכול לשמש בסיס טוב לקורס שלנו הוא הקורס VLC102 – Speech Science של פרופ' Jurgen Handke מאונ' ליידן, ושעודכן ב-2021. גישה לקורס יש דרך האתר https://oer-vlc.de/ ושם יש לבחור בקורס VLC102 – Speech Science.
חומר חובה לקריאה:
יוחלט במשך הקורס בכיתה, מתוך הביבליוגרפיה או בבחירת הסטודנטים ובאישור המורה
*לאופר אשר (תשע"ז), "מימושי קמץ בימינו (כיצד יש לבטא מילים כמו נָעֳמי או תָעָבדם?)", מחקרים בלשון יז-יח – ספר היובל לפרופ' אהרן ממן, עמ' 863-361.
*לאופר אשר (תשס"ז), "העברית החדשה והעברית לדורותיה (העברית אינה שפה קריאולית)", שערי לשון: מחקרים בלשון העברית בארמית ובלשונות היהודים, מוגשים למשה בר-אשר, עורכים א' ממן, ס' פסברג וי' ברויאר, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ז-2007, כרך 3, עמ' 135-117. {זמין במתכונת PDF באתר שלי}
חומר לקריאה נוספת:
קורס חינם בפונטיקה שיכול לשמש בסיס טוב לקורס שלנו הוא הקורס VLC102 – Speech Science של פרופ' Jurgen Handke מאונ' ליידן, ושעודכן ב-2021. גישה לקורס יש דרך האתר https://oer-vlc.de/ ושם יש לבחור בקורס VLC102 – Speech Science.
הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה25 %
השתתפות 25 %
הגשת עבודה 50 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %
מידע נוסף / הערות:
|