|
נקודות זכות באוניברסיטה העברית:
2
תואר:
מוסמך
היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:
תלמוד והלכה
סמסטר:
סמסטר ב'
שפת ההוראה:
עברית
קמפוס:
הר הצופים
מורה אחראי על הקורס (רכז):
ד"ר הלל בייטנר
שעות קבלה של רכז הקורס:
בתיאום מראש
מורי הקורס:
ד"ר הלל בייטנר
תאור כללי של הקורס:
תורת התנאים נמסרה לנו בשתי סוגות ספרותיות – המשנה והמדרש. המשנה והתוספתא שייכים לסוגה הראשונה והן מכילות בדרך כלל הלכות קצרות שאינן מוסבות ספרותית על שום חיבור אחר. מדרשי ההלכה שייכים לסוגה השנייה והחומר ההלכתי מוצג ומאורגן בהם כחיבור פרשני על ספרי התורה. אולם החיבורים אינם אחידים לגמרי מבחינת הסוגה הספרותית, ובמיוחד בולט הריבוי היחסי של קטעים משנאיים בתוך מדרשי ההלכה. עובדה זו היא נקודת המוצא לדיון רחב על היחס הכרונולוגי בין הסוגות, על דרכי ההיווצרות והעריכה של מדרשי ההלכה ועל ההתקבלות של המשנה בסוף תקופת התנאים.
במהלך הקורס נקרא בעיון פרשיות ממדרשי ההלכה, תוך שימת דגש על הקטעים המשנאיים המשולבים בהן. מתוך עיון זה נצא לעסוק בסוגיות יסודיות כגון: תהליכי העריכה של מדרשי ההלכה, קיומם ושרידיהם של חיבורים משנאיים אבודים, הפרשנות הקדומה למשנה, ועוד.
מטרות הקורס:
1. שכלול מיומניות קריאה וניתוח פילולוגי של מדרשי התנאים.
2. פיתוח חשיבה בנושאים של עריכת הספרות התלמודית
תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. לקרוא ולנתח ברמה גבוהה יחידה ספרותית מתוך מדרשי ההלכה.
2. לבצע מחקר השוואתי לספרות המשנאית.
3. לכתוב דיון אינטגרטיבי על ההיבטים השונים של המשנה במדרש.
דרישות נוכחות (%):
90
שיטת ההוראה בקורס:
רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
לאחר מבוא מפורט, נקרא וננתח פרשיות שונות מהספרא, ספרי דברים, ספרי זוטא במדבר, מכילתא דר"י וספרי במדבר
חומר חובה לקריאה:
ל' אליאס בר-לבב, מכילתא דרשב"י פרשת נזיקין: נוסח, מונחים, מקורות ועריכה, ירושלים תשע"ד, פרק שלישי
י"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים תש"ח, עמ' 728–753
מ' כהנא, 'הדרשות במשנה וההלכות במדרש: בחינת זיקות גומלין', תרביץ פד (תשע"ו), עמ' 17–75
ע"צ מלמד, היחס שבין מדרשי ההלכה למשנה ולתוספתא, ירושלים תשכ"ז
מ' סבתו, 'לשילובן של דרשות 'מיכן אמרו' במדרשי ההלכה', תרביץ פד (תשע"ו), עמ' 397–416
י' פז, מסופרים למלומדים: פרשנות חז"ל למקרא לאור הפרשנות ההומרית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ה
י' שגיב, עיונים בדרכי המדרש של התנאים על פי פרשיות נבחרות בספרא, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ט (הפניות לפי הסיכום בעמ' 208–209)
ע' שרמר, 'על מיקומה של פסקת 'מכאן אמרו' אחת בספרא ומשמעותו', תרביץ סא (תשנ"ב), עמ' 301–304
D. Börner-Klein, Review of R. Reichmann, Mishna und Sifra , Jewish Quarterly Review 91 (2000), pp. 209–10
S. Gandz, 'Kritische Studien über das Verhältnis der Mišna zu den anderen tannaitischen Quellen', in: S. Krauss [ed.], Festschrift Adolf Schwarz zum siebzigsten Geburtstage, Berlin and Wien 1917, pp. 249–257
S. Gandz, 'Die aeltere Mishna im Sifra oder das Verhältnis der Mischna zum Sifra' in: Rahmer’s Jüdisches Literaturblatt, Berlin 1912
R. Reichman, Mishna Und Sifra: Ein Literarkritischer Vergleich Paralleler Überlieferungen. Tübingen: Mohr Siebeck, 1998.
G. Stemberger, Review of R. Reichmann, Mishna und Sifra, Annual of Rabbinic Judaism 3 (2000), pp. 207–214
G. Stemberger, 'The Redaction and Transmission of Sifra', A. Shemesh and A. Amit (eds.), Melekhet Mahshevet; Studies in the Redaction and Development of Talmudic Literature, Ramat-Gan 2011, pp. 51–67
חומר לקריאה נוספת:
הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 15 %
הגשת עבודה 75 %
הגשת תרגילים 10 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %
מידע נוסף / הערות:
|
