נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: תולדות האמנות

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר נעם גל

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: noamaf@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: שלישי 10:30-12:30

מורי הקורס:
ד"ר נעם גל

תאור כללי של הקורס:
הקורס סוקר את התפתחותו של הפרפורמנס (מיצג) כמדיום אמנותי עצמאי, למן שנות ה-60 של המאה הקודמת ועד ימינו. נעיין בטקסטים המרכזיים שכתבו אמני הפרפורמנס הראשונים ובטקסטים שנכתבו על יצירותיהם, ונעקוב אחרי האופן שבו מדיום חריג זה חותר תחת עצם הגדרת האמנות וההבחנה בין אמנות לבין לא-אמנות. במיוחד יעסיקו אותנו יצירות קיצוניות, בהן הגבול בין חיי היצירה לחייו של היוצר מזדעזע או נעלם לחלוטין. את מהותו של המיצג נחקור ביחס לשני שדות פעולה אחרים: הפדגוגיה והפוליטיקה, מרחבי ההוראה והלמידה מזה ומרחבי הפעולה האזרחית והייצוג הציבורי מזה. אף שננסה לנכוח גם במופע ממשי, מרבית הקורס מבוססת על צפייה בתיעוד שנותר ממופעים חשובים בעשרות השנים האחרונות. זו מגבלה עקרונית, הקשורה הן לסוגית הנוכחות המרכזית להבנת המדיום הזה הן לסוגיות מתודולוגיות בדיסציפלינה של תולדות האמנות ושיטות הסימוכין הנהוגות בה.

מטרות הקורס:

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
בוגרי הקורס יכירו יצירות מפתח בתולדות המיצג (פרפורמנס ארט) ויפעילו כלים ביקורתיים בכתיבה פרשנית על מיצג המבוססים על הממד הפדגוגי והממד הפוליטי של המדיום.

דרישות נוכחות (%):

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
מפגש 1 – היכרות; הקראה; סילבוס; עקרונות ובעיות צפייה בפרפורמנס; מטלות הקורס
מפגש 2 – מדיום ללא עכבות (מהי פרפורמטיביות?)
מפגש 3 – מדיום ללא עקבות (בעיה של היסטוריה, של תצוגה, ושל כלכלה)
מפגש 4 – פרפורמנס כאמנות מושגית (החלוצות)
מפגש 5 – מהי נוכחות באמנות (פוליטיות הלכה למעשה)
מפגש 6 – כל מורה הוא אמן (פוליטיזציה של הפדגוגי)
מפגש 7 – אמנות נגד החיים (מקרים קיצוניים, לעמוד בזה / לעמוד מול זה)
מפגש 8 – נשים חיות (חלוקות)
מפגש 9 –הפגנות, הרצאות (משמעויות ציבוריות)
מפגש 10 – מופע מול מצלמה ( וידאו נגד החיים)
מפגש 11 – אמנות השתתפותית (מופע של צופים)
מפגש 12 – על המיצג בישראל (ראשית)
מפגש 13 – על המיצג בישראל (עכשיו)

חומר חובה לקריאה:
Antonin Artaud [1938], The Theatre and Its Double, trans. Mary Carolyn Richards, Grove Press, 1958, pp. 89-100.
J. L. Austin [1955], How to Do Things with Words, Oxford: The Clarendon Press, 1962, 1-12.
Amelia Jones. "Presence in Absentia", Art Journal 56(4), 1997, 11-18
Rebecca Schneider, “Performance Remains”, Performance Research 6(2), 2001, 100-108
Philip Auslander, “The Performativity of Performance Documentation,” PAJ: A Journal of Performance Art 28, no. 3 2006:1-10.
Jieun Rhee, “Performing the Other: Yoko Ono’s ‘Cut Piece’”, Art History 28(1), 2005, 96-118.
Jayne Wark, "Conceptual Art and Feminism: Martha Rosler, Adrian Piper, Eleanor Antin, and Martha Wilson", Women's Art Journal 22(1), 2001, 44-50.
Anna Dezeuze, "How to Live Precariously: Lygia Clark's Caminhando and Tropicalism in 1960s Brazil", Women and Performance, vol. 23 (2), 226-247.
Peggy Phelan, “Marina Abramovic: Witnessing Shadows”, Theatre Journal 56(4), 2004, pp. 569-577
Bettina Funcke. “Joseph Beuys: Charlatanism as Media Strategy”, Public 37 (2008), pp. 87-96
Qian Zhijian, “Performing Bodies: Zhang Huan, Ma Liuming, and Performance Art in China (Conversation)”, Art Journal, 58(2), 1999, 60-81
Gavin Butt, “Should We Take Performance Seriously?”, Oreet Ashery: Dancing With Men, London: Live Art Development Agency, 2009, 79-92.
Hélène Cixous, "The Cat's Arrival", Parallax vol. 12(1), 2006, pp. 21-42.
Thyrza Nichols Goodeve, “’The Cat Is My Medium’: Notes on the Writing and Art of Carolee Schneemann”, Art Journal 74(1), 2015, 5-22
Jeanie Forte, “Women’s Performance Art: Feminism and Postmodernism”, Theatre Journal 40(2), 1988, 217-235.
Anne M. Wagner, “Performance, Video, and the Rhetoric of Presence”, October 91 (winter 2000), 59-80.
Allan Kaprow, “How to Make a Happening”, 1966 (recording from LP Album, Mass Art Inc.) [online access].
Betty Smith Franklin, "Freire, Boal, You, and Me", Transformations vol. 10(2), 1999, pp. 1-10.
Susan Sontag, "Happenings: An Art of Radical Juxtaposition", in: Against Interpretation, New York: Delta, 1966, pp. 263-274.
Dorothea Von Hantelmann, “The Experiential Turn,” in On Performativity, edited by Elizabeth Carpenter. vol. 1. Living Collections Catalogue (Minneapolis: Walker Art Center, 2014) http:// walkerartrg/collections/publications/performativity/experiential-turn.
Klaus Biesenbach, “Interview with Roman Ondak”, Flash Art, Nov. 2006 [https://flash---art.com/article/roman-ondak]
Clair Bishop, "Antagonism and Relational Aesthetics", October 110, 2004, 51-79.
חנה פרוינד-שרתוק, למה הם עושים את זה לעצמם: פגיעה עצמית באמנות גוף רדיקלית, תל אביב: קו אדום, 2019, 133-149.
צ'ארלס גרויאן, "הפדגוגיה המשחררת של המיצג", המדרשה 7, 2004, 121-152.
הדס עפרת, מציאות רבה מדי: על אמנות המופע, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, קו אדום, 2012, 123-143 [זמין דיגיטלית באתר הספריה]
דפנה בן-שאול, "המורה בור, הארנבת מתה", מעקף 11, זמין לקריאה ברשת כאן: https://www.maakaf.co.il/issue/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-11/
נעם גל. "כל מורה הוא אמן: פדגוגיה רדיקלית אצל יוזף בויז", פרוטוקולאז': מתודולוגיות בחקר התרבות החזותית, ברטל, מאירי-דן ואריאלי (עורכות), 2013, 315-332
דרור הררי, "אל מקורות המיצג: צמיחתה של אמנות פרפורמטיבית בישראל בשנות השישים", זמנים 99, 2007, 74-83
אילנה טננבאום. "ההקשר הישראלי: בין הגוף הפרטי לגוף הלאומי", וידאו ZERO כתוב בגוף. מוזיאון חיפה לאמנות, 2006, 35-55
דפנה בן-שאול, "זיקרון", קבוצת זיק: עשרים שנות עבודה, ירושלים: כתר, 2005, 13-31
טלי תמיר, "עשרה עקרונות בשפת המופע של הדס עפרת, ואקס טריטוריה אחת", בתוך: הדס עפרת, מציאות רבה מדי: על אמנות המופע, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, קו אדום, 2012, 145-158

חומר לקריאה נוספת:

מרכיבי הציון הסופי :
הגשת עבודה מסכמת / פרויקט גמר / מטלת סיכום / מבחן בית / רפרט % 70
נוכחות / השתתפות בסיור % 30

מידע נוסף / הערות: