נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: עבודה סוציאלית

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): מרים שיף

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: miriam.schiff@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ב' 12:00-13:00 ויום ד' על פי קביעה מראש

מורי הקורס:
פרופ מרים שיף

תאור כללי של הקורס:
הסמינר יעסוק בדרכי הערכת התערבויות הנעשות בשדה על מנת להתמודד עם פוסט טראומה, עם אבל מורכב או השלכות הקורונה. נסקור התערבויות שונות הנעשות בתחומים אלה ונשים דגש על אותן התערבויות אשר הוכרו כמבוססות מחקרית (evidence-based intervention). ננסה להבין למה הכוונה ביסוס מחקרי או כפי שמכונה בספרות "התערבות המתבססת על ראיות" ואת שיטות המחקר המגוונות הנובעות ממנו (ניסוי מבוקר, ניסוי למחצה עם קבוצות "טבעיות", איסוף מידע שיטתי מהתיקים וכו'). השנה נתייחס לא רק להתערבויות אלא גם למחקרים שנעשו על התמודדות נפשית והתנהגותית עם נגיף הקורונה והאופן בו ניתן לייצר מהממצאים ידע מבוסס ראיות. כל סטודנט יתנסה בביצוע מחקר על כל שלביו כולל: כתיבת הצעת מחקר, ביצוע המחקר, ניתוח והצגת הממצאים, כתיבת דו"ח סופי בנושאים של: פוסט טראומה, אבל מורכב או השלכות הקורונה.

מטרות הקורס:
התנסות בעריכת מחקר, הכרות עם המושג של "התערבות המבוססת על ראיות", דיון במורכבותו, הכרת הרציונאל התיאורטי מאחורי גישות התערבות מבוססות ראיות בתחום הטראומה והשכול, פיתוח חשיבה ביקורתית על הספרות הקיימת.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1.. לזהות שאלות שניתן לענות עליהם באמצעות מחקר אמפירי בנושאי הקורס
2. להגדיר מושגית ואופרציונלית את משתני המחקר שלו
3. להגיש הצעת מחקר העומדת בקריטריונים מדעיים ובתנאי ועדת האתיקה
4. לאתר או לבנות כלי מחקר המתאימים לבעיית המחקר שלו
5. לבנות מדגם המתאים לבעיית המחקר ולאילוצי השדה
6. לאסוף נתונים באופן שיטתי
7. להציג ממצאים בע"פ ולכתוב דו"ח מחקר העומדים בכללים מדעיים
8. לבקר את המחקרים הקיימים עד כה בתחום וכן לציין את מגבלות המחקר שלו

דרישות נוכחות (%):
100

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה
דיון
הצגות של התלמידים בכיתה את עבודתם המחקרית
מפגשים אישיים

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
הצגה של הספרות בדבר התערבויות מבוססות ראיות באופן כללי ובטיפול בטראומה ובאבל מורכב בפרט
ניסוח בעית מחקר
כתיבת פרק סקירת הספרות העיונית והמחקרית
משתני המחקר וכלי מדידה
עיסוק בסוגיות אתיות במחקר
הצגת הצעת המחקר בכיתה
משוב על הצעת המחקר שהוגשה בכתב
איסוף נתונים
דרכי ניתוח נתונים
דרכי הצגת נתונים
דיון בעבודה מדעית וסביב נושאים של פרקטיקה מבוססת ראיות
הצגה בכיתה של עבודת המחקר והבנת מגבלות המחקר והשלכות לפרקטיקה ולמדיניות

חומר חובה לקריאה:
20-25 מאמרים שרלבנטיים לעבודת המחקר של התלמיד אותו ימצא התלמיד בעצמו, לפחות 10 באנגלית,
וכן המאמרים הבאים:
נבו, י. וסלונים-נבו, ו. (2011). המיתוס של פרקטיקה מבוססת ראיות: לקראת פרקטיקה מיודעת ראיות. חברה ורווחה, ל"א(4), 522-499.
Adams, K. B., Matto, H. C., & LeCroy, C. W. (2009). Limitations of evidence-based practice for social work education: Unpacking the complexity. Journal of Social Work Education, 45(2), 165-186.
Bond, G. R., Drake, R. E., & Becker, D. R. (2010). Beyond evidence-based practice: Nine ideal features of a mental health intervention. Research on Social Work Practice, 20(5), 493-501.
Chorpita, B. F., Korathu-Larson, P., Knowles, L. M., & Guan, K. (2014). Emergent life events and their impact on service delivery: Should we expect the unexpected? Professional Psychology: Research and Practice, 45(5), 387-393. doi:10.1037/a0037746
Comer, J. S., & Barlow, D. H. (2014). The occasional case against broad dissemination and implementation: Retaining a role for specialty care in the delivery of psychological treatments. American Psychologist, 69(1), 1-18. doi:10.1037/a0033582
Epstein, I. (2001). Using available clinical information in practice-based research: Mining for silver while dreaming of gold. Social Work in Health Care, 33(3-4), 15-32.
Epstein, I. (2009). Promoting harmony where there is commonly conflict: Evidence-informed practice as an integrative strategy. Social Work in Health Care 48(3), 216-231.
Fraser, M. W., & Galinsky, M. J. (2010). Steps in intervention research: Designing and developing social programs. Research on Social Work Practice, 20(5), 459-466.
Finne, J. (in press). Evidence-based practice in social work: Who are the critics? Journal of Social Work. doi:10.1177/1468017320955131
Foa, E. B., Gillihan, S. J., & Bryant, R. A. (2013). Challenges and Successes in Dissemination of Evidence-Based Treatments for Posttraumatic Stress: Lessons Learned From Prolonged Exposure Therapy for PTSD. Psychological Science in the Public Interest, 14(2), 65-111. doi: 10.1177/1529100612468841
Kanter, J. W., Tsai, M., Holman, G., & Koerner, K. (2013). Preliminary data from a randomized pilot study of web-based functional analytic psychotherapy therapist training. Psychotherapy, 50(2), 248-255. doi:10.1037/a0029814
Lwin, K., & Beltrano, N. (in press). Rethinking evidence-based and evidence-informed practice: a call for evidence-informed decision making in social work education and child welfare practice. Social Work Education. doi:10.1080/02615479.2020.1819973
Mowbray, O., Campbell, R., Lee, M., Fatehi, M., & Disney, L. (in press). A Systematic Review of Psychosocial-Based Outcomes in Peer-Support Services. Journal of Evidence-Based Social Work. doi:10.1080/26408066.2020.1805385

חומר לקריאה נוספת:

ב. התערבויות בטיפול בפוסט טראומה: תיאוריה, מעשה ומחקר

Barnett, E. R., Jankowski, M. K., & Trepman, A. Z. (2019). State-wide implementation and clinical outcomes associated with evidence-based psychotherapies for traumatized youth. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 11(7), 775-783. doi:10.1037/tra0000444
Campbell, S. B., Fortney, J., Simpson, T. L., Jakupcak, M., & Wagner, A. (2019). Change in social support while participating in behavioral activation for PTSD. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 11(8), 905-908. doi:10.1037/tra0000470
Cook, J. M., Thompson, R., Simiola, V., Wiltsey Stirman, S., & Schnurr, P. P. (2020). Provider general attitudes versus specific perceptions of evidence-based psychotherapies for PTSD. Psychological Services, 17(1), 46-53. doi:10.1037/ser0000280
Dedert, E. A., LoSavio, S. T., Wells, S. Y., Steel, A. L., Reinhardt, K., Deming, C. A., . . . Clancy, C. P. (2020). Clinical effectiveness study of a treatment to prepare for trauma-focused evidence-based psychotherapies at a veterans affairs specialty posttraumatic stress disorder clinic. Psychological Services, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/ser0000425
DePierro, J., D'Andrea, W., Spinazzola, J., Stafford, E., van Der Kolk, B., Saxe, G., . . . Ford, J. D. (2019). Beyond PTSD: Client presentations of developmental trauma disorder from a national survey of clinicians. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/tra0000532
Held, P., Klassen, B. J., Boley, R. A., Wiltsey Stirman, S., Smith, D. L., Brennan, M. B., . . . Zalta, A. K. (2020). Feasibility of a 3-week intensive treatment program for service members and veterans with PTSD. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(4), 422-430. doi:10.1037/tra0000485
Holder, N., Shiner, B., Li, Y., Madden, E., Neylan, T. C., Seal, K. H., . . . Maguen, S. (2020). Timing of evidence-based psychotherapy for posttraumatic stress disorder initiation among Iraq and Afghanistan war veterans in the Veterans Health Administration. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(3), 260-271. doi:10.1037/tra0000496
Kehle-Forbes, S. M., Gerould, H., Polusny, M. A., Sayer, N. A., & Partin, M. R. (2020). “It leaves me very skeptical” messaging in marketing prolonged exposure and cognitive processing therapy to veterans with PTSD. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/tra0000550
Larsen, S. E., Mackintosh, M.-A., La Bash, H., Evans, W. R., Suvak, M. K., Shields, N., . . . Wiltsey Stirman, S. (2020). Temporary PTSD symptom increases among individuals receiving CPT in a hybrid effectiveness-implementation trial: Potential predictors and association with overall symptom change trajectory. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/tra0000545
Purbeck, C. A., Briggs, E. C., Tunno, A. M., Richardson, L. M., Pynoos, R. S., & Fairbank, J. A. (2020). Trauma-informed measurement-based care for children: Implementation in diverse treatment settings. Psychological Services, 17(3), 311-322. doi:10.1037/ser0000383
Sansen, L. M., Saupe, L. B., Steidl, A., Fegert, J. M., Hoffmann, U., & Neuner, F. (2020). Development and randomized-controlled evaluation of a web-based training in evidence-based trauma therapy. Professional Psychology: Research and Practice, 51(2), 115-124. doi:10.1037/pro0000262
ג. התערבויות בטיפול בשכול: תיאוריה, מעשה ומחקר

Adimando, A. (2018). Preventing and Alleviating Compassion Fatigue Through Self-Care: An Educational Workshop for Nurses. Journal of Holistic Nursing, 36(4), 304-317. doi:10.1177/0898010117721581
Barak, A., & Leichtentritt, R. D. (2015). Ideological Meaning Making After the Loss of a Child: The Case of Israeli Bereaved Parents. Death Studies, 39(6), 360-368. doi: 10.1080/07481187.2014.958626
Boelen, P. A., de Keijser, J., van den Hout, M. A., & van den Bout, J. (2007). Treatment of complicated grief: A comparison between cognitive-behavioral therapy and supportive counseling. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 75(2), 277-284.
Breen, L. J., & Moullin, J. C. The value of implementation science in bridging the evidence gap in bereavement care. Death Studies. doi:10.1080/07481187.2020.1747572
Chow, A. Y. M., Caserta, M., Lund, D., Suen, M. H. P., Xiu, D. M., Chan, I. K. N., & Chu, K. S. M. (2019). Dual-Process Bereavement Group Intervention (DPBGI) for Widowed Older Adults. Gerontologist, 59(5), 983-994. doi:10.1093/geront/gny095
Fernandez-Basanta, S., Coronado, C., & Movilla-Fernandez, M. J. (2020). Multicultural coping experiences of parents following perinatal loss: A meta-ethnographic synthesis. Journal of Advanced Nursing, 76(1), 9-21. doi:10.1111/jan.14211
Gillies, J. M., Neimeyer, R. A., & Milman, E. (2015). The Grief and Meaning Reconstruction Inventory (GMRI): Initial Validation of a New Measure. Death Studies, 39(2), 61-74. doi: 10.1080/07481187.2014.907089
Iglewicz, A., Shear, M. K., Reynolds, C. F., Simon, N., Lebowitz, B., & Zisook, S. (2020). Complicated grief therapy for clinicians: An evidence-based protocol for mental health practice. Depression and Anxiety, 37(1), 90-98. doi:10.1002/da.22965
Kochen, E. M., Jenken, F., Boelen, P. A., Deben, L. M. A., Fahner, J. C., van den Hoogen, A., . . . Kars, M. C. (2020). When a child dies: a systematic review of well-defined parent-focused bereavement interventions and their alignment with grief- and loss theories. Bmc Palliative Care, 19(1). doi:10.1186/s12904-020-0529-z
Meichsner, F., O'Connor, M., Skritskaya, N., & Shear, M. K. (2020). Grief Before and After Bereavement in the Elderly: An Approach to Care. American Journal of Geriatric Psychiatry, 28(5), 560-569. doi:10.1016/j.jagp.2019.12.010
Perng, A., & Renz, S. (2018). Identifying and Treating Complicated Grief in Older Adults. Jnp-Journal for Nurse Practitioners, 14(4), 289-295. doi:10.1016/j.nurpra.2017.12.001
Piper, W. E., Ogrodniczuk, J. S., Joyce, A. S., & Weideman, R. (2009). Follow-Up Outcome in Short-Term Group Therapy for Complicated Grief. Group Dynamics-Theory Research and Practice, 13(1), 46-58.
Shear, K., Frank, E., Houck, P. R., & Reynolds, C. F. (2005). Treatment of complicated grief - A randomized controlled trial. Jama-Journal of the American Medical Association, 293(21), 2601-2608.
van Mol, M. M. C., Wagener, S., Latour, J. M., Boelen, P. A., Spronk, P. E., den Uil, C. A., & Rietjens, J. A. C. (2020). Developing and testing a nurse-led intervention to support bereavement in relatives in the intensive care (BRIC study): a protocol of a pre-post intervention study. Bmc Palliative Care, 19(1). doi:10.1186/s12904-020-00636-8

ד. התמודדות עם משבר הקורונה: איסוף מידע שיטתי והתערבויות.

Alpert, J. L., & Nguyen-Feng, V. N. (2020). COVID in New York City, the epicenter: A New York University perspective and COVID in Duluth, the Bold North: A University of Minnesota perspective. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(5), 524-528. doi:10.1037/tra0000928
Brooks, S. K., Webster, R. K., Smith, L. E., Woodland, L., Wessely, S., Greenberg, N., & Rubin, G. J. (2020). The psychological impact of quarantine and how to reduce it: rapid review of the evidence. The Lancet, 395(10227), 912-920. doi:https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)30460-8
Brown, S. M., Doom, J. R., Lechuga-Peña, S., Watamura, S. E., & Koppels, T. (2020). Stress and parenting during the global COVID-19 pandemic. Child Abuse & Neglect, 104699. doi:https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2020.104699
Cao, W., Fang, Z., Hou, G., Han, M., Xu, X., Dong, J., & Zheng, J. (2020). The psychological impact of the COVID-19 epidemic on college students in China. Psychiatry Research, 287, 112934. doi:https://doi.org/10.1016/j.psychres.2020.112934
Gao, J., Zheng, P., Jia, Y., Chen, H., Mao, Y., Chen, S., . . . Dai, J. (2020). Mental health problems and social media exposure during COVID-19 outbreak. PLoS One, 15(4), e0231924. doi:https://doi.org/10.1371/journal.pone.0231924
Garfin, D. R., Silver, R. C., & Holman, E. A. (2020). The novel coronavirus (COVID-2019) outbreak: Amplification of public health consequences by media exposure. Health Psychology, 39(5), 355-357. doi:10.1037/hea0000875
Greene, T., Bloomfield, M. A. P., & Billings, J. (2020). Psychological trauma and moral injury in religious leaders during COVID-19. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(S1), S143-S145. doi:10.1037/tra0000641
Ishikawa, R. Z. (2020). I may never see the ocean again: Loss and grief among older adults during the COVID-19 pandemic. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(S1), S85-S86. doi:10.1037/tra0000695
Jaspal, R., & Nerlich, B. (2020). Social representations, identity threat, and coping amid COVID-19. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(S1), S249-S251. doi:10.1037/tra0000773
Kranz, D., Niepel, C., Botes, E., & Greiff, S. (2020). Religiosity predicts unreasonable coping with COVID-19. Psychology of Religion and Spirituality, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/rel0000395
Prime, H., Wade, M., & Browne, D. T. (2020). Risk and resilience in family well-being during the COVID-19 pandemic. American Psychologist, 75(5), 631-643. doi:10.1037/amp0000660
Rettie, H., & Daniels, J. (2020). Coping and tolerance of uncertainty: Predictors and mediators of mental health during the COVID-19 pandemic. American Psychologist, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/amp0000710
Trougakos, J. P., Chawla, N., & McCarthy, J. M. (2020). Working in a pandemic: Exploring the impact of COVID-19 health anxiety on work, family, and health outcomes. Journal of Applied Psychology, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/apl0000739
Vaziri, H., Casper, W. J., Wayne, J. H., & Matthews, R. A. (2020). Changes to the work–family interface during the COVID-19 pandemic: Examining predictors and implications using latent transition analysis. Journal of Applied Psychology, 105(10), 1073-1087. doi:10.1037/apl0000819
Zacher, H., & Rudolph, C. W. (2020). Individual differences and changes in subjective wellbeing during the early stages of the COVID-19 pandemic. American Psychologist, No Pagination Specified-No Pagination Specified. doi:10.1037/amp0000702

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 35 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 65 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
העבודות תוגשנה בזוגות.
הציונים במטלות הביניים הם ציוני "מגן" לציון של דו"ח המחקר. אלה יחושבו רק במקרים בהם אלה יהיו גבוהים יותר מהציון בעבודה הסופית.