Syllabus - הגירה ורגישות תרבותית (3455)

חומר לקריאה נוספת:
1. מבוא – מושגים מרכזיים בהגירה ומודלים תיאורטיים
בן זקן, מ. (2015). ילדים של אף אחד- עבודה עם פליטים ומבקשי מקלט ב"קורת גג". אפשר- ביטאון לעובד החינוכי סוציאלי, 25-26, 13-15.

ברי, ג. (2004). מכור היתוך לרב תרבותיות: השלכות למערכת ההשכלה הגבוהה ולהכשרת עובדי הוראה וחינוך. בתוך: א' לשם, ו ד' רואר-סטריאר (עורכים), שונות תרבותית כאתגר לשרותי אנוש(עמ' 113-125) ירושלים: מאגנס.

דלה-פרגולה, ס. (2012). הרהורים על הגירה בישראל: היבטים השוואתיים. הגירה, 1, 5-31.

*מירסקי, י. (2005). ישראלים סיפורי הגירה. ירושלים: צבעונים. לקרוא מבוא +סיפור של דיאנה

קורין-לנג, נ. ונדן, י. (2012). עבודה סוציאלית בחברה מגוונת ומרובת תרבותיות. בתוך מ' חובב, א' לונטל, וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 506-526). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

Amit, K. (2010). Determinants of life satisfaction among immigrants from Western countries and from the FSU in Israel. Social Indicators Research, 96(3), 515-534.
Ben Ezer, Gadi. & Roger Zetter. 2014. Searching for Directions: Conceptual and Methodological Challenges in Researching Refugee Journeys, Journal of Refugee Studies, 1:1–18.
Castles, Stephen, Hein de Haas and Mark J. Miller. (2014). Theories of Migration (Ch 2). In The Age of Migration: International Population Movements in the Modern World (Fifth edition). New York: Pallgrave Macmillan.
Dovido, J. F., & Esses, V. M. (2001). Immigrants and immigration: Advancing the psychological perspective. Journal of Social Issues, 57(3), 375-387.
García‐Faroldi, L. (2017). Determinants of Attitudes towards Immigration: Testing the Influence of Interculturalism, Group Threat Theory and National Contexts in Time of Crisis. International Migration, 55(2), 10-22.
Grinberg, L., & Grinberg, R. (1984). A psychoanalytic study of migration: its normal and pathological aspect. Journal of the American Psychoanalytic Association, (32), 13-38.
Nakash, O., Nagar, M., Shoshani, A., & Lurie. I. (2015). The Association Between Acculturation Patterns and Mental Health Symptoms Among Eritrean and Sudanese Asylum Seekers in Israel. Cultural Diversity & Ethnic Minority Psychology,21 (3), 468-76.
*Palmer, Z., and Kraus R. (2017). "Live in Israel. Live the Dream": Identity, belonging, and contemporary American Jewish migration to Israel. Sociological Focus, 50(3), 228-243.
Powella, B., and Nowrasteh. C. A. (2017). Does mass immigration destroy institutions? 1990s Israel as a natural experiment. Journal of Economic Behavior & Organization 141, 83–95.
Sluzki, C. E. (1979). Migration and family conflict. Family Process 18(4), 379-390.
Ya'ar. E. (2005). Continuity and change in the Israeli Society: The test of the melting pot. Israel Studies, 10(2), 91-128.
Yuching, J. C. (2014). Bridging immigration research and racial formation theory to examine contemporary immigrant identities. Sociology Compass 8(6), 745–754.

2. המשפחה המהגרת: מעגל החיים המשפחתי והגירה.
אליהו-לוי, ד. וגנץ-מישר, מ. (2019). "אי אפשר לחנך ילדים בלי להתחשב בהורים": הקשר האישי בין הגננת לבין הורים מבקשי מקלט אפריקנים בישראל מזווית הראייה של הגננות. הגירה, 9, 65-88.

*סלונים-נבו, ו. ושרגה, י. (1999). התערבות משפחתית עם עולים מחבר העמים: כיווני מחשבה. בתוך: ק' רבין (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (121-149). תל אביב: רמות.

*רואר-סטריאר, ד. ור. סטריאר. (2006). אבות מהגרים בישראל מתיאוריית הגירעון לתיאוריית האבהות המכוונת. חברה ורווחה כו' (4), 405-431.

*Herandez, M., & McGoldrick, M.(2005). Migration and the life cycle. In B. Carter & M. McGoldrick (Eds.), The expanded family life cycle: Individual, family, and social perspectives (third edition) (pp. 169-173). New York: Allyn & Bacon.
Roer-Strier, D. & Rosenthal, M. (2001). Socialization in changing cultural contexts: A search for images of the "adaptive adult." Social Work, 46(3), 215-228.
Haan, M. D. (2011). The Reconstruction of Parenting after Migration: A Perspective from Cultural Translation. Human Development, 54, 376–399.
Crosnoe, R., and Ansari, A. (2016). Family Socioeconomic Status, Immigration, and Children’s Transitions into School. Family Relations, 65, 73–84.

3. מתבגרים כקבוצת סיכון בהגירה
אדלשטין א. (2001). מודל תיאורטי להסבר עבריינות נוער וסטייה חברתית בקרב יוצאי אתיופיה בישראל. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 14, 25-47.

בינס, ע. (2019). רצוי ומצוי בקליטת מהגרים במערכת החינוך בישראל. הגירה, 9, 16-37.

גולדבלט, ה., ורוזנבלום, ש. (2011). בין "שם" ל"כאן". ערכים, צרכים וחלומות של בני נוער עולים מאתיופיה. מגמות, מז' (3-4), 593-615.

הופנונג-אסולין, ע. (2010). מבט ארוך טווח על הסתגלות פסיכולוגית של בוגרים. בתוך: י' מירסקי וז' בר (עורכות), מפעל נעל"ה מבט מחקרי על שמונה עשרה שנות תוכנית נעל"ה. ירושלים: צבעונים.

*וורקו-מנגסטו, ו. והורנצ'ק, ג. (2018). נשירה סמויה ממערכת החינוך בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיה. הגירה, 8, 46-63.

כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ., שרון, ע., לוי, ד., וצ'סלב, ק. (2012). בני נוער יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר: עולים ובני עולים- דמיון ושוני. מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל מרכז אנגלברג לילדים ונוער ומדינת ישראל המשרד לקליטת עלייה.

*סיגד, ל' ואיזיקוביץ, ר' (2012). אי-אפשר להתנהג כמו אמריקני כאן בישראל!" גיבוש זהות אצל ילדים ובני נוער טרנס-לאומיים צפון אמריקנים-ישראלים. מפגש, (כ)35, 112-93.

שבתאי, מ. (2001). לחיות עם זהות מאוימת: חוויות החיים עם שוני בצבע עור בקרב צעירים ומתבגרים יוצאי אתיופיה בישראל. מגמות מא' (2-1), עמ' 97-112.
Berger, R. (2008). Fostering posttraumatic growth in adolescent immigrants. In L. Liebenberg & M. Ungar, Eds. Resilience in action: Working with youth across cultures and contexts (87-110). Toronto: Toronto University press.
Grupper, E. (2013). The youth village: A multicultural approach to residential education and care for immigrant youth in Israel. International Journal of Child, Youth and Family Studies, 2, 224–244.
* Hoffnung Assouline, A. (2015). Adolescents who migrate alone from the Former Soviet Union to Israel: Battling the triple challenge. Child & Adolescent Social Work Journal, 32(2), 199-208. doi: 10.1007/s10560-014-0342-8.
Tseng, V. (2004). Family interdependence and academic adjustment in college: Youth from immigrant and U.S.-born families. Child Development, 75(3), 966-983.
*Olga, O., and Kurman, J. (2016). Family obligations and individuation among immigrant youth: Do generational status and age at immigration matter? Journal of Adolescence, 51, 103-113.
4. שיטות התערבות עם מהגרים
*בן עזר, ג' וגולן, י' (נובמבר 2012). ה"שחור" צובע את ה"לבן": תגובות בחברה הישראלית כלפי משפחות מעורבות שאחד מבני המשפחה ממוצא אתיופי. מגמות, מ"ח 3-4, 625-595.

ידידיה, ט. (2004). שימוש בכלים אמנותיים לאבחון וטיפול במתבגרים עולים מאתיופיה: התהליכים המקבלים בתפיסת הזהות של המטפלים והמטופלים. חברה ןרווחה, כד' (1), 27-40.

יונגמן, ר., זילבר נ., קווה, נ., זרה, מ., וורקה, פ., בקלה, י. וגיל, ר. (2002). פיתוח כלי סינון פסיכיאטרי, רגיש תרבותית, לאיתור בעיות נפשיות בקרב עולי אתיופיה בישראל. הרפואה, 141, 10-16.

*כצנלסון, ע. (2014). אבחון בין תרבותי- טעויות שעלולים לעשות פסיכולוגים באבחון ילדים אתיופים. פסיכואקטואליה (גליון מאי), 44-50.

לב ארי, ל. וחסיס-סאבק, ר. (2016). מפגש עם "אחרים" במוסדות להשכלה גבוהה (בין סטודנטים יהודים לערבים): לקראת מסוגלות תרבותית? תל אביב: מופ"ת, פורטל מסע.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id&eq;12728

שמר, א. (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם. עט השדה, 3, 4-10.

*שריידי, ב. (2015). סיפור הילדות של ההורים כמגשר תרבותי ובין דורי בין הורים וילדים בטיפול משפחתי בדרמה. אפשר- ביטאון לעובד החינוכי סוציאלי, 25-26, 40-41.

A. K. T Bogo, M., & Lee, E. (2011). Engagement in cross-cultural clinical practice: Narrative analysis of first sessions. Clinical Social Work Journal, 39,79–90.
Dyche, L., & Zayas, L. H., (2001). Cross-cultural empathy and training the contemporary psychotherapist. Clinical Social Work Journal, 29(3), 245-258.
Hook, J. N., Farrell, J. E., Davis, D. E., DeBlaere, C., Van Tongeren, D. R., & Utsey, S. O. (2016). Cultural humility and racial microaggressions in counseling. Journal of Counseling Psychology, 63(3), 269-277.
Mirsky, J. (2004). Preparing adolescents for immigration: a group intervention. Children and Youth Services Review, 26(4), 413-425.
Ridley, C. (2005). Overcoming Unintentional Racism in Counseling and Therapy (2nd edition). Thousand Oaks, CA: Sage.
Shamai, M., Moin, V., and Sharlin, S. H. (2003). Poverty in the "promised land" Therapeutic intervention with immigrant Caucasus families in Israel. Families in Society, 84(4), 559-570.
Sueyoshi, L. A., Rivera, L., & Ponterotto, J. G. (2001). The family genogram as a tool in multicultural career counseling. In J. G. Ponterotto, J. M. Casa, L. Suzuki, & Alexander (Eds.). Handbook of Multicultural Counseling (2nd. Ed). Thousand Oaks C A: Sage.
Farina, M. (2017). Mixed-status families and immigration interior enforcement policies: Effects on clinical practice and the interethnic therapeutic dyad. Smith College Studies in Social Work, 87(2-3), 254-272.
*Moleiro, C, (2018). Culture and Psychopathology: New Perspectives on Research, Practice, and Clinical Training in a Globalized World. Frontiers of Psychiatry, 9, Article 366.

סילבוס