HU Credits: 2

Degree/Cycle: 2nd degree (Master)

Responsible Department: Social Work

Semester: 2nd Semester

Teaching Languages: Hebrew

Campus: Mt. Scopus

Course/Module Coordinator: Dr. Yaffa Stokar

Coordinator Email: yaffa.stokar@mail.huji.ac.il

Coordinator Office Hours: Upon scheduled appointment

Teaching Staff:
Dr. yaffa stokar

Course/Module description:
In recent years, gender medicine has emerged as a new field designed to improve measures for diagnosis and treatment of men and women. The current course will focus on the women’s health, starting from adolescence, through the stages of fertility, to the end of the fertile period, menopause, and old age. More specifically, issues related to the menstrual cycle and body image, issues of family planning and parenthood, fertility challenges, pregnancy and pregnancy losses, "feminine" diseases, differences in manifestations of common diseases such as heart disease or cancer, menopause and old age, will be discussed. The topics will be presented from the perspective of gender medicine, which is based on ideas from the fields of medicine, sociology and psychology.
All issues will be examined from the point of view of social workers who meet women in a variety of situations in their work .Time will also be devoted to examining these issues from a personal angle, examining their possible impact on the family both personally professionally.

Course/Module aims:
1. To obtain knowledge regarding selected issues connected to the physical health of women throughout life, from adolescence to old age, while understanding physical, behavioral and emotional characteristics of each stage, while developing an overall awareness to gender sensitive issues.
2. Promoting biopsychosocial thinking in planning a therapeutic interventions with women based on the principles of gender medicine at different life stages, and in different therapeutic environments.
3. To obtain knowledge on selected influences of women's health on the family unit and its normal functioning.

Learning outcomes - On successful completion of this module, students should be able to:
1. The students will identify and gain knowledge regarding issues related to gender and women's health.
2. The students knew how to identify these issues within the therapeutic treatments they provide their patients/clients.
3. The students will learn about adapted and relevant therapeutic approaches for situations similar to situations will be presented throughout the course.

Attendance requirements(%):
100

Teaching arrangement and method of instruction: Reading articles, active discussion, submitting a summary paper

Course/Module Content:
1) Introduction to gender medicine
2) The transition to femininity - gender bias, body image and eating disorders in adolescence, menstruation and the menstrual cycle
3) Fertility and infertility - parenthood and non-parenthood, family planning, dealing with infertility
4) Pregnancy - challenges in pregnancy and tokophobia
5) Trauma during pregnancy and childbirth - PTSD and pregnancy, sexual injuries and pregnancy,
6) Pregnancy losses, still births
7) Post-pregnancy- postpartum depression, OCD, (psychosis) breastfeeding and non-breastfeeding
8) "Women's" diseases - chronic pain, endometriosis, fibromyalgia, cardiovascular diseases
9) Cancer in women - emphasis on breast cancer and gynaecological cancers
10) Menopause and old age
11) Summary of the course

Required Reading:
רפואה מגדרית ובריאות האישה
אורטנר, ש. [1974] (2007) "האם היחס בין הנשי לגברי הוא כמו היחס שבין הטבע לתרבות?" בתוך: ינאי, נ., אלאור, ת., לובין, א., נווה, ח. ועמיאל-האוזר, ת. דרכים לחשיבה פמיניסטית – מבוא ללימודי מגדר: מקראה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 25 – 44.
גלזרמן, מ. (2014). הרפואה המגדרית. לקראת המובן מאליו. תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת. פרק 1.
הרמן, ג'. ל. (1992). פרק 1: היסטוריה נשכחת. טראומה והחלמה. ת"א: עם עובד, ספריית אפקים. עמ' 19- 49.
לייסנר א. (2011). רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים? המשפט, 16(1-2), 481.
סופר מ., ואולסנדר, ג. (2006). תפקיד הדחק בזיקה שבין מגדר ובריאות. חברה ורווחה כו (2), 197 – 218.
פרידן ב. (1963/2006) הבעיה שאין לה שם. בתוך: באום ואחרות (עורכות). ללמוד פמיניזם: מקראה. עמ' 61-48. תל אביב הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים.

נערוּת: הפרעות אכילה, דימוי גוף
גולדין, ס. (2002) "מופעי הגוף הכחוש: הערות על ההיסטוריה החברתית של נראותו". זמנים, גליון 78, עמ'36- 48.
ויצטום, א., שטיין, ד. ולצר, י. (2004). אנורקסיה נרבוזה כתסמונת תלוית תרבות בעידן הגלובליזציה. בתוך ר. לב, ג. צוויקל ונ. ברק (עורכות), שמרי נפשך: בריאות נפשית של נשים בישראל (עמ' 205-228). מכון ברוקדייל.
פלד, ע., לחובר, ע., וקומם, מ. (2017). נערות וגוף בישראל: סקירת ספרות. בתוך ע. לחובר, ע.פלד, ומ. קומם (עורכות), נערות וגופן: מדברות, נוכחות, נסתרות (עמ' 11-39). ירושלים: מאגנס.
תמיר, ט., (2011). דימוי גוף. בתוך תמיר, ט. (עורכת). נשים לגופן. עמ' 25- 50.

המעבר לנשיות- וסת
וייסברג, א. (2017). וסת והתנגדות בספרות ההדרכה הישראלית לנערות: הסתרות, חשיפות והדליפות שביניהן. בתוך ע. לחובר, ע. פלד, ומ. קומם (עורכות), נערות וגופן: מדברות, נוכחות, נסתרות (עמ' 257-278). ירושלים: מאגנס.
טבת-דיין, מ. (2023). הסיפור על הדם. פמיניזם כפי שלימדתי את בנותיי. הוצאת: מיה טבת דיין. עמ' 19- 24.
סיקורל, ע. א., נוי, ס., וילמובסקי, ע., (2017). תמונת מחזור: שדות שיח ופרקטיקות של וסת. בתוך סיקורל, ע. א., נוי, ס., וילמובסקי, ע., ואמיר, ד. (עורכות). תמונת מחזור: עיונים בשיח הווסת בישראל (עמ' 19- 54) פורום ספיר לדיון ולחקר תרבות, המכללה האקדמית ספיר.

הורות, אל-הורות ותכנון משפחה
דונת, א. (2010). פרו-נטליזם סדוק: נרטיבים של הולדה ואי-הולדה בישראל. סוציולוגיה ישראלית יא(2), 417-439.
זועבי, ח' ואנסון, י. (2017). ההתמקחות המרובה עם הפטריארכיה: פריון הילודה בעיניהן של נשים ערביות אקדמאיות בישראל. סוציולוגיה ישראלית יט(1), 67 – 91.
שחר, ר., ושרון, י. (2010). להיות רווקים בישראל: עמדות רווקות ורווקים לגבי רווקות, נישואין ומשפחה. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, 32 , 297 -277.
Chodorow, N.J., (2003). "Too late": ambivalence about motherhood, choice, and time. J Am Psychoanal Assoc. 51(4):1181-98.

פריון, אי-פריון, וטיפולי פוריות
בן קימחי, ר. (2011). זר לא יבין זאת. טיפול קבוצתי לנשים המתמודדות עם טיפולי פיריון. פסיכו-אקטואליה, 4, 25 -27.
רייכר-עתיר, ר., וסיוון, י., (2023). טיפולי פוריות מנקודת מבט של הפסיכולוגיה הרפואית. בתוך רייכר-עתיר, ר., וגרשפלד-ליטוין א. (עורכות). פסיכולוגיה רפואית. בהוצאת, אקדמון: מאגנס. עמ' 290- 314.
שריד, א., צוויקל, ג. ובלוך, מ. (2007) חוכמת המעשה. התערבות קוגניטיבית התנהגותית בקרב נשים המצויות בטיפולי פוריות. חברה ורווחה, כז(4), 643 – 651.

היריון ומעבר לאימהות
פרידמן, א. (2007). אמהות בראי התיאוריה. בתוך נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין, וח. ונווה )עורכות), דרכים לחשיבה פמיניסטית: מבוא ללימודי מגדר (עמ' 242 - 189). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
פלגי הקר, ע. (2005). מאי-מהות לאימהות: חיפוש פסיכואנליטי פמיניסטי אחר האם כסובייקט. האימהות על פי הפסיכואנליזה הפמיניסטית. תל אביב: עם עובד, ספריית פסיכואנליזה. עמ' 302 266 .
Dencker, A., Nilsson, C., Begley, C., Jangsten, E., Mollberg, M., Patel, H., ... & Sparud-Lundin, C. (2019). Causes and outcomes in studies of fear of childbirth: a systematic review. Women and Birth, 32(2), 99-111.

טראומה בהריון, בלידה ואחריה
גבע ליסר, ל., שוורץ, נ. (2017). העבר אינו בהכרח גורל - מבט קליני על הריון ולידה של נשים שנפגעו מינית בילדותן. בתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2017: "הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית". איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. עמ' 59- 64.

פרידמן גדסי , ק. בין טראומה לצמיחה האפשרות לחוויה שונה בלידה
מתאריך 27.3.2024 http://www.dulot.co.il/kerengadasi/show.asp?art&eq;59&t&eq;l

Danny Horesh, Susan Garthus-Niegel & Antje Horsch (2021) Childbirth related PTSD: is it a unique post-traumatic disorder?, Journal of Reproductive and Infant Psychology, 39:3, 221-224

אובדני הריון ולידות שקטות
גולן, א., (2020). הבניית משמעות בקרב נשים בעקבות לידה שקטה. מידעו"ס, 93(1), 42-51.
זילברשטיין, מ., (2017). לידה שקטה- חוויה מושתקת: מקום השתיקה בחוויית האובדן והשכול לאחר לידה שקטה. פסיכו-אקטואליה, 2, עמ' 32-39.

לחמי-אפשטיין, א., מזור, א. בשירי, א. (2012) .היבטים פסיכולוגיים ונפשיים וטיפול תומך בנשים עם איבודי הריון נשנים. הרפואה, 151(11), 633-637.

ראובן, ח' (30 בדצמבר 2018). מודל טיפולי בלידה שקטה. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id&eq;3761

סרטל-רביב, ש' (10 ביולי 2016). "לידה שקטה" אינה שקטה, היא דוממת. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id&eq;3445

Horesh, D., Nukrian, M., & Bialik, Y. (2018). To lose an unborn child: Post-traumatic stress disorder and major depressive disorder following pregnancy loss among Israeli women. General Hospital Psychiatry, 53, 95-100.

מצבי פוסט-הריון: דכאון, OCD
חמד־אגבאריה, א., רוזנפלד, י., (2015). הערך המוסף של טיפול באמנות בנשים ערביות עם סימנים של דיכאון לאחר לידה, הרפואה, 154(9), 568 – 572.
פרינס-אנגלסמן, ש., צוויקל, ג'., (2021). חוויות היריון ולידה והקשר לתסמיני דיכאון לאחר לידה בקרב נשים מזרמים שונים בחברה החרדית בישראל. חברה ורווחה. מא(2). עמ' 277- 294.

Bloch, M., Tevet, M., Onn, R., Fried-Zaig, I., & Aisenberg-Romano, G. (2024). The long-term course and prognosis of postpartum depression: a retrospective longitudinal cohort study. Archives of Women's Mental Health, 27(1), 99-107.
Ferra, I., Bragança, M., & Moreira, R. (2024). Exploring the clinical features of postpartum obsessive-compulsive disorder-a systematic review. The European Journal of Psychiatry, 38(1), 100232.
Miller, L. J. (2002). Postpartum depression. Jama, 287(6), 762-765.

מחלות "נשים": קרדיולוגיה, כאב כרוני, פיברומיאלגיה ואנדומיטריוזיס
ברונר, ג. (2006). תיפקוד מיני של נשים עם מחלות כרוניות. הרפואה, 145(ב), 144- 116.
דיין, נ., שוורצמן, פ. (2013). התנהגות בריאותית, רפואה מונעת, גילוי מוקדם ופנייה של נשים מהגרות ויוצאות אתיופיה בישראל לשירותי בריאות האישה. הרפואה, 152(1), 34- 38.
פורטר, א. (2017). בריאות לב האישה- מתיאוריה למעשה, הרפואה, 156(4), 246- 249.
פינקלשטיין, ע. (2014). 'אנחנו חיים בעולם האין': נשים חולות מדברות מתוך סבל גופני על עמימות רפואית והכחשה חברתית. סוציולוגיה ישראלית טו(2). 389 – 415.
רודיך, צ. (2010). האם לנשים כואב אחרת? בתוך: שריד, א., סגל-אנגלצ'ין, ד., וצוויקל, ג'. (עורכות). פסיפס גופנפש: בריאות נשים בישראל (עמ' 481 – 504). באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
Levine, D., & Horesh, D. (2020). Suicidality in fibromyalgia: a systematic review of the literature. Frontiers in psychiatry, 11, 535368.

סרטן בנשים
אברהמי, ע. (2013). שחזור שד: זרות מגולמת בגוף. בתוך: מיטל, א., וסתיו, ש. (עורכות). כאב בשר ודם. קובץ מאמרים על הגוף החולה, הסובל, המתענג (עמ' 249 – 268). באר שבע: מכון הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכנרת, זמורה-ביתן, דביר – מוציאים לאור בע"מ.
נהרי. מ., ואשכנזי-ארז, צ., (2020). אימהות בצל סרטן השד. פסיכו-אקטואליה, 4, עמ' 56-57.
ציון מוזס, ח., רבינוביץ, מ., ותובל-משיח, ר., (2022) "הגוף קורא לי": נרטיבים של מחלימות מסרטן שד בישראל. חברה ורווחה, מ"ב(2), עמ' 150- 170.

גיל המעבר, מנופאוזה וזקנה
אמיר, ד., (2011). השנים המאוחרות שלנו. בתוך תמיר, ט. (עורכת). נשים לגופן. עמ' 613- 640.
אמיר, ד., (2017) סיום המחזור: בין "תופעה טבעית" ל"בעיה רפואית". בתוך סיקורל, ע. א., נוי, ס., וילמובסקי, ע., ואמיר, ד. (עורכות). תמונת מחזור: עיונים בשיח הווסת בישראל (עמ' 301- 326) פורום ספיר לדיון ולחקר תרבות, המכללה האקדמית ספיר.
ליברמנש ורדי, ר., (2011). אמצע החיים וגיל המעבר. בתוך תמיר, ט. (עורכת). נשים לגופן. עמ' 591- 611.

Additional Reading Material:

Grading Scheme :
Essay / Project / Final Assignment / Referat 90 %
Active Participation / Team Assignment 10 %

Additional information: