HU Credits: 4

Degree/Cycle: 2nd degree (Master)

Responsible Department: Social Work

Semester: Yearly

Teaching Languages: Hebrew

Campus: Mt. Scopus

Course/Module Coordinator: Dr Adena Hoffnung Assouline

Coordinator Email: adenaassoulinemail@gmail.com

Coordinator Office Hours: Tuesday 13:00-14:00

Teaching Staff:
Dr. Adina Hoffnung Assouline

Course/Module description:
The practicum will focus on the practice of social work with parents and children, while emphasizing a trauma and attachment informed approach.

Course/Module aims:
The aim of the course is to learn basic principles and diagnostic and intervention skills that focus on parent-child relationships that have experienced crisis or traumatic events. In the framework of the course, we will relate to the integration of theoretical and intervention skills in working with parents and children from two main aspects:
Parenting - Understanding the implications of personal traumas experienced by the parent in the past and present on his parenting and the relationship with his children today; Developing an emphatic and supportive therapeutic relationship with parent that will help the parent explore his personal and interpersonal feelings and experiences as a parent and reflect on his child's feelings and experiences.
Parent-child relationship - examining the parent-child relationship through trauma and attachment lenses; Treatment of emotional and behavioral problems of the child with his primary attachment figure; Dyadic work designed to strengthen confidence in the parent-child relationship in order to support the child's normal development

Learning outcomes - On successful completion of this module, students should be able to:
After participating in the course, students are expected to:
• Identify how traumatic events affect the parent-child relationship
• Be able to explain to the parent how the traumatic has event affected his child's development and the relationship with him.
• Plan the assessment and intervention that will relate to the traumatic event that the parent and child experienced
• Develop skills to strengthen the therapeutic relationship with parents
• Help the parent increase his reflective ability in relation to the child
• Increase physical and psychological security in the parent-child relationship
• Acquire skills for speaking with children and parents

Attendance requirements(%):
100%

Absence of more than two classes per semester means failure to meet the course requirements.

Teaching arrangement and method of instruction: The practicum is based on weekly therapy with at least three cases, with weekly or bi-weekly supervision. The participants will write a diary of one of the cases throughout the year. Each participant will present a treatment once during each semester, using the journal segments and a link to the bibliographic material (according to the lecturer's instructions). The lessons will focus on the discussion and analysis of the cases presented in the class, while looking at relevant theoretical concepts.

Course/Module Content:

Required Reading:
בולבי, ג'. (2016). על הידיעה של מה שאין אמורים לדעת וההרגשה של מה שאין אמורים להרגיש. תרגום ראשון מאת לירון נתן. שיחות, ל (2), 109-116

גרטנר, ס. (2014). אבדן ואבל בגיל הרך. פסיכואקטואליה, גיליון אוקטובר, 46-54.

טל, מ', בר-און, ת' ולב-ויזל, ר' (2013). "פעם הייתי סינדרלה, היום אני אמא": חוויותיהן של אמהות פוגעות שנפגעו בילדותן. חברה ורווחה, לג(2), 227-252.

כהן, א. (עורכת ). (2017). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 7-172).

לביא, א. (2016). רצח הנפש- על תופעת ההתעללות וההזנחה הנפשית. נקודת מפגש, 1, 12-15.

ליברמן, א. וואן הורן, פ. (2016). אל תכה את אמא שלי. מדריך טיפולי לקשר הורה ילד בו הילד עד לאלימות משפחתית. מתרגם: רונאל קרן.

עופר, נ. וגרוס, נ. (2017). טיפול בהורות באמצעות התערבויות חוויתיות ממוקדות רגש. מתוך כהן, א' (עורכת). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 173-222).

קרן, מ', הופ, ד' וטיאנו, ס' (2013). חוויתי סכנה וזה חוזר אלי. בתוך זה לא יעבור עם הזמן?: בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים (עמ' 255-275). בן-שמן: מודן.

רוזנטל, מ., גת, ל., וצור, ח. (2009). התפתחות רגשית-חברתית בתרבויות שונות (157-173), מתוך לא נולדים אלימים- החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

רוטפוגל, ו. ולוי, מ. (2013). האבחון במרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות (גיל רך, יסודי, מתבגרים(- התורה המקצועית (עמ' 39-51). ירושלים: משרד הרווחה ושירותים חברתיים, אגף שירות ילד ונוער האגף למחקר תכנון והכשרה, וג'וינט ישראל אשלים.


Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1980). Ghosts in the nursery: A psychoanalytic approach. In Fraiberg, S. (Ed.), Clinical Studies in Infant Mental Health: The First Year of Life. New York: Basic Books.
Dagan, S. W., Ben-Porat, A., & Itzhaky, H. (2016). Child protection workers dealing with child abuse: the contribution of personal, social and organizational resources to secondary traumatization. Child abuse & neglect,51, 203-211.
Geoffrion, S., Morselli, C., & Guay, S. (2016). Rethinking compassion fatigue through the Lens of professional identity: The Case of child-protection workers. Trauma Violence and Abuse, 17(3), 270-283.
Lieberman, A. F., Padrón, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the nursery: The intergenerational transmission of benevolent parental influences. Infant Mental Health Journal, 26, 504 – 520.
Lieberman, A., & Van Horn, P. (2009). Giving voice to the unsayable: Repairing the effects of trauma in infancy and early childhood. Infant and Early Childhood Mental Health, 18(3), 707-720.
National Child Traumatic Stress Network, Family Systems Collaborative Group. (2011). Family Trauma Assessment: Tip Sheet for Clinicians. Los Angeles and Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress.
Van-Horn, P. (2011). The impact of trauma on the developing social brain- Development and regulation in relationship. In J. Osofsky (Ed.) Clinical Work with Traumatized Children (pp. 11-30). New York: Guilford Press.

Additional Reading Material:
הורות, והורות בסיכון
אורן, ד' (2015). הורות במחשבה שנייה: להיות הורה – רגשות, מחשבות ומעשים. חיפה: פרדס.

אפטר, י. (2014). האבהות החדשה וסוגיות טיפוליות בהתערבות עם אבות. טיפול רגיש מגדר בגברים: אגדן מאמרים. משרד הרווחה ושירותים חברתיים. בית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה.

גלין, א' (2015). אבהות במעבר: סיפורה של האבהות במעבר הגירושים מנקודת מבט פסיכו-חברתית. תל-אביב: רסלינג.

*טל, מ', בר-און, ת' ולב-ויזל, ר' (2013). "פעם הייתי סינדרלה, היום אני אמא": חוויותיהן של אמהות פוגעות שנפגעו בילדותן. חברה ורווחה, לג(2), 227-252.

פלד, ע' ופרל, ג' (2006). הנחות יסוד להתערבות הממוקדת באימהותן של נשים הסובלות מאלימות בן זוגן. מתוך אמהות בצל אלימות: מדריך להתערבות קבוצתית (עמ' 29- 40). ירושלים: אשלים.

Cristobal, P. S., Santelices, M.P., & Miranda Fuenzalida, D. A. (2017). Manifestation of trauma: The effect of early traumatic experiences and adult attachment on parental reflective functioning. Frontiers in Psychology, 8, 449.
*Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1980). Ghosts in the nursery: A psychoanalytic approach. In Fraiberg, S. (Ed.), Clinical Studies in Infant Mental Health: The First Year of Life. New York: Basic Books.
Godbout, E., & Parent, C. (2012). The life paths and lived experiences of adult who have experienced parental alienations: A Retrospective study. Journal of Divorce and Remarriage, 53(1), 34-54.
Halford, W. K., Sanders, M. R., & Behrens, B. C. (2000). Repeating the errors of our parents? Family-of-origin spouse violence and observed conflict management in engaged couples. Family Process, 39(2), 219-236.
Hughes, D., & Baylin, J. (2012). A caregiving formula: Playfulness, Acceptance, Curiosity, Empathy (PACE) (pp. 102-141), In Brain Based Parenting- The neuroscience of caregiving for healthy attachment. Norton & Company, Inc: New York.
*National Child Traumatic Stress Network, Family Systems Collaborative Group. (2011). Family Trauma Assessment: Tip Sheet for Clinicians. Los Angeles and Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress.

הדרכת הורים וטיפול בהורות
אורן, ד' (2015). טיפול פסיכודינאמי בהורות- מודל עבודה לטיפול בהורים ובהורות. חברה ורווחה לה', 507-535.

ארבל, א' (עורכת), אשכנזי, ש' ומנשה, ק' (2012). קשר על מים סוערים: הדרכת הורים במרכז קשר הורים-ילדים. רמת-גן: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה.

זמיר-רז, ש., רוטפוגל, ו. ולוי, מ. (2013). האבחון במרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות (גיל רך, יסודי, מתבגרים(- עוגנים תיאורטיים (עמודים נבחרים). ירושלים: משרד הרווחה ושירותים חברתיים, אגף שירות ילד ונוער האגף למחקר תכנון והכשרה, וג'וינט ישראל אשלים.

*כהן, א. (עורכת ). (2017). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 7-172).

*עופר, נ. וגרוס, נ. (2017). טיפול בהורות באמצעות התערבויות חוויתיות ממוקדות רגש. מתוך כהן, א' (עורכת). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 173-222).

*רוטפוגל, ו. ולוי, מ. (2013). האבחון במרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות (גיל רך, יסודי, מתבגרים(- התורה המקצועית (עמ' 39-51). ירושלים: משרד הרווחה ושירותים חברתיים, אגף שירות ילד ונוער האגף למחקר תכנון והכשרה, וג'וינט ישראל אשלים.

Bers, S. A. (2016). Mothering from the Inside Out: Providing a mentalization-based parenting therapy for mothers in treatment for substance misuse. International Journal of Birth & Parent Education, 3 (4), p25-28.
Lander, I. (2012). Towards the Incorporation of Forgiveness Therapy in Healing the Complex Trauma of Parental Incarceration. Child Adolescent Social Work Journal, 29, 1–19.
*Lieberman, A. F., Padrón, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the nursery: The intergenerational transmission of benevolent parental influences. Infant Mental Health Journal, 26, 504 – 520.
Oliver, C. (2012). What does strengths-based practice mean for relationships between child protection workers and their mandated adult clients? Relational Child and Youth Care Practice, 25(4), 5-12.
Schofield, G., & Beek, M. (2014). The secure base model: Promoting attachment and resilience in foster care and adoption. British Association for Adoption and Fostering (BAAF).
Sullivan, K. M., Murray, K. J., & Ake, G. S. (2016). Trauma-Informed Care for Children in the Child Welfare System: An Initial Evaluation of a Trauma-Informed Parenting Workshop. Child Maltreatment, 21(2), 147-155.

השפעת הטראומה בילדות על התפתחות ילד
*בולבי, ג'. (2016). על הידיעה של מה שאין אמורים לדעת וההרגשה של מה שאין אמורים להרגיש. תרגום ראשון מאת לירון נתן. שיחות, ל (2), 109-116.

דודזון-ערד, ב' (2010). איכות החיים של ילדים בסיכון שהוחלט להשאירם בבית בהשוואה לילדים שהוחלט להוציאם מהבית. חברה ורווחה, ל(3), 397-421.

*לביא, א. (2016). רצח הנפש- על תופעת ההתעללות וההזנחה הנפשית. נקודת מפגש, 1, 12-15.

ליברמן, א' פ', קומפטון, נ' ס', ון-הורן, פ' ואיפן, ש' ג' (2014). לאבד הורה בשנים הראשונות של החיים. [א.מ.]: אל-חכים.

*קרן, מ', הופ, ד' וטיאנו, ס' (2013). חוויתי סכנה וזה חוזר אלי. בתוך זה לא יעבור עם הזמן?: בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים (עמ' 255-275). בן-שמן: מודן.

Meghan L. Marsac, M. L. & Kassam-Adams, N. (2016). A novel adaptation of a parent-child observational assessment tool for appraisals and coping in children exposed to acute trauma. European Journal of Psychotramatology, 7, 1-12.
Music, G. (2014). Top down and bottom up: trauma, executive functioning, emotional regulation, the brain and child psychotherapy. Journal of Child Psychotherapy, 40(1), 3-19.
Rosen, A. L., Handley, E. D., Cicchetti, D., & Rogosch, F. A. (2018). The impact of patterns of trauma exposure among low income children with and without histories of child maltreatment. Child Abuse & Neglect, Volume 80, 301-311.
Siegfried, C. B., Blackshear, K., National Child Traumatic Stress Network, with assistance from the National Resource Center on ADHD: A Program of Children and Adults with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (CHADD). (2016). Is it ADHD or child traumatic stress? A guide for Clinicians. Los Angeles, CA & Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress.
*Van-Horn, P. (2011). The impact of trauma on the developing social brain- Development and regulation in relationship. In J. Osofsky (Ed.) Clinical Work with Traumatized Children (pp. 11-30). New York: Guilford Press.

טיפול דיאדי ממוקד טראומה והתקשרות
*גרטנר, ס. (2014). אבדן ואבל בגיל הרך. פסיכואקטואליה, גיליון אוקטובר, 46-54.

*ליברמן, א. וואן הורן, פ. (2016). אל תכה את אמא שלי. מדריך טיפולי לקשר הורה ילד בו הילד עד לאלימות משפחתית. מתרגם: רונאל קרן.

קפלן, ח', הראל, י', ואבימאיר-פת, ר' (עורכות).(2010). הטיפול הדיאדי: מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

*רוזנטל, מ., גת, ל., וצור, ח. (2009). התפתחות רגשית-חברתית בתרבויות שונות (157-173), מתוך לא נולדים אלימים- החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.


Ippen, C. G., Harris, W. W., Van-Horn, P., & Lieberman, A. F. (2011). Traumatic and stressful events in early childhood: Can treatment help those at highest risk? Child Abuse and Neglect, 35(7), 504-513.
Lieberman, A. F., & Van Horn, P. (2008). Psychotherapy with infants and young children. Repairing the defects of stress and trauma on early attachment. New York: Guilford.
*Lieberman, A., & Van Horn, P. (2009). Giving voice to the unsayable: Repairing the effects of trauma in infancy and early childhood. Infant and Early Childhood Mental Health, 18(3), 707-720.
Lieberman, A. F., Ghosh Ippen, C., & Van Horn, P. (2015). Don't hit my mommy! A manual for child-parent psychotherapy with young children exposed to violence and other trauma (2nd Edition). National Center for Clinical Infant Programs. ISBN-10: 1938558529.
Van Horn, P. & Lierberman, A. F. (2009). Using dyadic therapies to treat traumatized young children. In D. Brom, R. Pat-Horenczyk, & J. D. Ford (Eds.), Treating traumatized children: Risk, resilience, and recovery (pp. 210-224). Hove: Routledge.

תשישות החמלה בעבודה טיפולית עם הורים וילדים
פרלמן ל.א וסאקויטן ק.ו. (2004). המטפל בסכנה: טראומטיזציה מכלי שני. בתוך זליגמן צביה וזהבה סלומון (עורכות) הסוד ושברו (עמ' 393-430) . תל- אביב: חידקל.

*Dagan, S. W., Ben-Porat, A., & Itzhaky, H. (2016). Child protection workers dealing with child abuse: the contribution of personal, social and organizational resources to secondary traumatization. Child abuse & neglect,51, 203-211.
*Geoffrion, S., Morselli, C., & Guay, S. (2016). Rethinking compassion fatigue through the Lens of professional identity: The Case of child-protection workers. Trauma Violence and Abuse, 17(3), 270-283.
Harr, c., & Moore, B. (2011). Compassion Fatigue Among Social Work Students in Field Placements. Journal of Teaching in Social Work, 31(3), 350-363.
Klein, C. J., Jami J. Riggenbach-Hays, J. J., Laura M. Sollenberger, L. M., Harney, D. M., & Jeremy S. McGarvey, J. S. (2018). Quality of Life and Compassion Satisfaction in Clinicians: A Pilot Intervention Study for Reducing Compassion Fatigue. American Journal of Hospice & Palliative Medicine, 35(6) 882-888.
Tomlin, A. M., Weatherston, D. J., & Pavkov, T. (2014). Critical components of reflective supervision: Responses from expert supervisor in the field. Infant Mental Health Journal, 35(1), 70-80.

Course/Module evaluation:
End of year written/oral examination 0 %
Presentation 0 %
Participation in Tutorials 0 %
Project work 60 %
Assignments 30 %
Reports 10 %
Research project 0 %
Quizzes 0 %
Other 0 %

Additional information: