נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: עבודה סוציאלית

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר עדינה הופנונג אסולין

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: adenaassoulinemail@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס: ימי ד' בין 11:00-12:00 בתיאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר עדינה הופנונג אסולין

תאור כללי של הקורס:
הפרקטיקום יעסוק בפרקטיקה של עבודה סוציאלית עם הורים וילדים. בדגש על גישות התערבות מודעות טראומה והתקשרות.

מטרות הקורס:
מטרת הקורס הינה ללמוד עקרונות בסיסיים ומיומנויות של אבחון והתערבות המתמקדות בקשר הורה ילד שחוו אירועים משבריים או טראומטיים. במסגרת הקורס נתייחס לאינטגרציה בין החומר התיאורטי לבין המיומנויות להתערבות, בעבודה עם הורים וילדים משני היבטים מרכזיים:
הורות- הבנת ההשלכות של טראומות אישיות שחווה ההורה בעבר ובהווה על ההורות שלו ועל הקשר עם ילדיו כיום; פיתוח מערכת יחסים טיפולית אמפתית ותומכת עם ההורה, שתסייע להורה לחקור את הרגשות והחוויות האישיות והבין אישיות שלו כהורה, ולהתבונן על רגשותיו וחוויותיו של הילד.
קשר הורה ילד- בחינת הקשר הורה ילד דרך עדשות הטראומה וההתקשרות; טיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות של הילד עם דמות ההתקשרות הראשונית שלו; עבודה דיאדית שנועדה לחזק את הבטחון בקשר בין ההורה והילד במטרה לתמוך בהתפתחות התקינה של הילד.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
לאחר ההשתתפות בקורס מצופה כי הסטודנטים יוכלו:
• • להוביל פגישות הערכה ואבחון עם הורים וילדים.
• לסייע להורה להתבונן על חוויותיו בעבר ובהווה, ובהשפעותיהן על ההורות.
• לסייע להורה להגביר את היכולת הרפלקטיבית שלו ביחס לילד.
• לכוון את התערבויותיו לחיזוק הביטחון בקשר עם ההורה/דמות ההתקשרות.
• לסגל מיומנויות לדיבור עם ילדים והורים במהלך אינטראקציה משותפת.
• לזהות את ההשפעה של הטראומה שעבר ההורה שבטיפולו, על הקשר עם הילד.
• לעזור להורה להבין את השפעת הטראומה על הילד.

דרישות נוכחות (%):
100%
• הנוכחות בשיעורים חובה. היעדרות של למעלה משני שיעורים בסמסטר משמעותה אי עמידה בתנאי הקורס. יש להודיע למרצה מראש על היעדרויות.

שיטת ההוראה בקורס: הפרקטיקום מבוסס על טיפול שבועי עם שלושה מקרים לפחות, תוך קבלת הדרכה שבועית או דו-שבועית. המשתתפות בקורס יכתבו יומן על אחד מהמקרים לאורך השנה. כל משתתפת תציג טיפול פעם אחת במהלך כל סמסטר, תוך שימוש בקטעי היומן וקישור לחומר הביבליוגרפי (בהתאם להנחיות המרצה). השיעורים יתמקדו בדיון וניתוח המקרים שיוצגו בכיתה תוך מבט על מושגים תאורטיים רלוונטיים.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
התכנית מבוססת על לימוד דרך הצגות מקרה של סטודנטים.
הנושאים שנלמד דרך המקרים הם:
מיומניות הערכה ואבחון
ניתוח מקרה מוכוון טראומה והתקשרות
מיומנויות להתערבות דיאדית
מיומוניות לטיפול בהורות
פיתוח יכולת רפלקטיבית של המטפל

חומר חובה לקריאה:
בולבי, ג'. (2016). על הידיעה של מה שאין אמורים לדעת וההרגשה של מה שאין אמורים להרגיש. תרגום ראשון מאת לירון נתן. שיחות, ל (2), 109-116

גרטנר, ס. (2014). אבדן ואבל בגיל הרך. פסיכואקטואליה, גיליון אוקטובר, 46-54.

טל, מ', בר-און, ת' ולב-ויזל, ר' (2013). "פעם הייתי סינדרלה, היום אני אמא": חוויותיהן של אמהות פוגעות שנפגעו בילדותן. חברה ורווחה, לג(2), 227-252.

כהן, א. (עורכת ). (2017). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 7-172).

לביא, א. (2016). רצח הנפש- על תופעת ההתעללות וההזנחה הנפשית. נקודת מפגש, 1, 12-15.

ליברמן, א. וואן הורן, פ. (2016). אל תכה את אמא שלי. מדריך טיפולי לקשר הורה ילד בו הילד עד לאלימות משפחתית. מתרגם: רונאל קרן.

עופר, נ. וגרוס, נ. (2017). טיפול בהורות באמצעות התערבויות חוויתיות ממוקדות רגש. מתוך כהן, א' (עורכת). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 173-222).

קרן, מ', הופ, ד' וטיאנו, ס' (2013). חוויתי סכנה וזה חוזר אלי. בתוך זה לא יעבור עם הזמן?: בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים (עמ' 255-275). בן-שמן: מודן.

רוזנטל, מ., גת, ל., וצור, ח. (2009). התפתחות רגשית-חברתית בתרבויות שונות (157-173), מתוך לא נולדים אלימים- החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

רוטפוגל, ו. ולוי, מ. (2013). האבחון במרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות (גיל רך, יסודי, מתבגרים(- התורה המקצועית (עמ' 39-51). ירושלים: משרד הרווחה ושירותים חברתיים, אגף שירות ילד ונוער האגף למחקר תכנון והכשרה, וג'וינט ישראל אשלים.


Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1980). Ghosts in the nursery: A psychoanalytic approach. In Fraiberg, S. (Ed.), Clinical Studies in Infant Mental Health: The First Year of Life. New York: Basic Books.
Dagan, S. W., Ben-Porat, A., & Itzhaky, H. (2016). Child protection workers dealing with child abuse: the contribution of personal, social and organizational resources to secondary traumatization. Child abuse & neglect,51, 203-211.
Geoffrion, S., Morselli, C., & Guay, S. (2016). Rethinking compassion fatigue through the Lens of professional identity: The Case of child-protection workers. Trauma Violence and Abuse, 17(3), 270-283.
Lieberman, A. F., Padrón, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the nursery: The intergenerational transmission of benevolent parental influences. Infant Mental Health Journal, 26, 504 – 520.
Lieberman, A., & Van Horn, P. (2009). Giving voice to the unsayable: Repairing the effects of trauma in infancy and early childhood. Infant and Early Childhood Mental Health, 18(3), 707-720.
National Child Traumatic Stress Network, Family Systems Collaborative Group. (2011). Family Trauma Assessment: Tip Sheet for Clinicians. Los Angeles and Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress.
Van-Horn, P. (2011). The impact of trauma on the developing social brain- Development and regulation in relationship. In J. Osofsky (Ed.) Clinical Work with Traumatized Children (pp. 11-30). New York: Guilford Press.

חומר לקריאה נוספת:
הורות, והורות בסיכון
אורן, ד' (2015). הורות במחשבה שנייה: להיות הורה – רגשות, מחשבות ומעשים. חיפה: פרדס.

אפטר, י. (2014). האבהות החדשה וסוגיות טיפוליות בהתערבות עם אבות. טיפול רגיש מגדר בגברים: אגדן מאמרים. משרד הרווחה ושירותים חברתיים. בית הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה.

*טל, מ', בר-און, ת' ולב-ויזל, ר' (2013). "פעם הייתי סינדרלה, היום אני אמא": חוויותיהן של אמהות פוגעות שנפגעו בילדותן. חברה ורווחה, לג(2), 227-252.
https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Magazine/Lists/ArticlesList/Attachments/1427/33-2-maya-tal-etc.pdf

Cristobal, P. S., Santelices, M.P., & Miranda Fuenzalida, D. A. (2017). Manifestation of trauma: The effect of early traumatic experiences and adult attachment on parental reflective functioning. Frontiers in Psychology, 8, 449.
*Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1980). Ghosts in the nursery: A psychoanalytic approach. In Fraiberg, S. (Ed.), Clinical Studies in Infant Mental Health: The First Year of Life. New York: Basic Books.
מופיע ברשימת קריאה
*Hughes, D., & Baylin, J. (2012). A caregiving formula: Playfulness, Acceptance, Curiosity, Empathy (PACE) (pp. 102-141), In Brain Based Parenting- The neuroscience of caregiving for healthy attachment. Norton & Company, Inc: New York.
*Lieberman, A. F., Padrón, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the nursery: The intergenerational transmission of benevolent parental influences. Infant Mental Health Journal, 26, 504 – 520.
Narayan, A. J., Atzl, V. M., Merrick, J. S., Harris, W. W., & Lieberman, A. F. (2020). Developmental origins of ghosts and angels in the nursery: Adverse and benevolent childhood experiences. Adversity and resilience science, 1, 121-134.‏‏

הדרכת הורים וטיפול בהורות
אורן, ד' (2015). טיפול פסיכודינאמי בהורות- מודל עבודה לטיפול בהורים ובהורות. חברה ורווחה לה', 507-535.

זמיר-רז, ש., רוטפוגל, ו. ולוי, מ. (2013). האבחון במרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות (גיל רך, יסודי, מתבגרים(- עוגנים תיאורטיים (עמודים נבחרים). ירושלים: משרד הרווחה ושירותים חברתיים, אגף שירות ילד ונוער האגף למחקר תכנון והכשרה, וג'וינט ישראל אשלים.

*כהן, א. (עורכת). (2017). טיפול בהורות- גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. קרית-ביאליק: אח. (עמ' 117-172).
מופיע ברשימת קריאה
*רוטפוגל, ו. ולוי, מ. (2013). האבחון במרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות (גיל רך, יסודי, מתבגרים(- התורה המקצועית (עמ' 39-51). ירושלים: משרד הרווחה ושירותים חברתיים, אגף שירות ילד ונוער האגף למחקר תכנון והכשרה, וג'וינט ישראל אשלים.

Bers, S. A. (2016). Mothering from the Inside Out: Providing a mentalization-based parenting therapy for mothers in treatment for substance misuse. International Journal of Birth & Parent Education, 3 (4), p25-28.
Katz, C., & Cohen, N. (2021). Invisible children and non-essential workers: Child protection during COVID-19 in Israel according to policy documents and media coverage. Child Abuse & Neglect, 116, 104770.‏
Lander, I. (2012). Towards the Incorporation of Forgiveness Therapy in Healing the Complex Trauma of Parental Incarceration. Child Adolescent Social Work Journal, 29, 1–19.
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/imhj.20071
Oliver, C. (2012). What does strengths-based practice mean for relationships between child protection workers and their mandated adult clients? Relational Child and Youth Care Practice, 25(4), 5-12.
*National Child Traumatic Stress Network, Family Systems Collaborative Group. (2011). Family Trauma Assessment: Tip Sheet for Clinicians. Los Angeles and Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress.
http://centerforchildwelfare.org/kb/mentalhealth/family_trauma_assessment.pdf
Pope, N.D., & Lee, J. (2015). A picture is worth a thousand words: Exploring the use of genograms in social work practice. The New Social Worker, Spring, 10-12.
*Ruisard, D. J. (2016). Transformation through attachment: The power of relationship in clinical social work. Clinical Social Work Journal, 44(3), 279-292.‏
Schofield, G., & Beek, M. (2014). The secure base model: Promoting attachment and resilience in foster care and adoption. British Association for Adoption and Fostering (BAAF).
Sullivan, K. M., Murray, K. J., & Ake, G. S. (2016). Trauma-Informed Care for Children in the Child Welfare System: An Initial Evaluation of a Trauma-Informed Parenting Workshop. Child Maltreatment, 21(2), 147-155.
Turney, D. (2012). A relationship-based approach to engaging involuntary clients: the contribution of recognition theory. Child and Family Social Work, 17, 149-159.

השפעת הטראומה בילדות על התפתחות והתקשרות
*בולבי, ג'. (2016). על הידיעה של מה שאין אמורים לדעת וההרגשה של מה שאין אמורים להרגיש. תרגום ראשון מאת לירון נתן. שיחות, ל (2), 109-116.

דרזנין, א. (2018). סודות במשפחה, שיחות, כרך ל"ג (1), 32-43.

ואן דר קולק, ב. (2021). נרשם בגוף- מוח, נפש וגוף בריפוי מטראומה (עמ' 139-225). חיפה: פרדס הוצאה לאור.

*לביא, א. (2016). רצח הנפש- על תופעת ההתעללות וההזנחה הנפשית. נקודת מפגש, 1, 12-15.
https://user-1723486.cld.bz/nekudat-mifgash-10/12/

ליברמן, א' פ', קומפטון, נ' ס', ון-הורן, פ' ואיפן, ש' ג' (2014). לאבד הורה בשנים הראשונות של החיים. [א.מ.]: אל-חכים.

*קרן, מ', הופ, ד' וטיאנו, ס' (2013). חוויתי סכנה וזה חוזר אלי. בתוך זה לא יעבור עם הזמן?: בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים (עמ' 255-275). בן-שמן: מודן.
מופיע ברשימת קריאה

Meghan L. Marsac, M. L. & Kassam-Adams, N. (2016). A novel adaptation of a parent-child observational assessment tool for appraisals and coping in children exposed to acute trauma. European Journal of Psycho-traumatology, 7, 1-12.
Music, G. (2014). Top down and bottom up: trauma, executive functioning, emotional regulation, the brain and child psychotherapy. Journal of Child Psychotherapy, 40(1), 3-19.
Osofsky, J.D. (2011). Introduction: trauma through the eyes of a young child. In J.D. Osofsky (Eds.) Clinical Work with Traumatized Young Children (pp. 1-7). New York and London: The Guilford Press.
Rosen, A. L., Handley, E. D., Cicchetti, D., & Rogosch, F. A. (2018). The impact of patterns of trauma exposure among low-income children with and without histories of child maltreatment. Child Abuse & Neglect, Volume 80, 301-311.
Sciaraffa M., Zeanah, P.D., & Zeanah C. H. (2018). Understanding and Promoting Resilience in the Context of Adverse Childhood Experiences. Early childhood education journal, 46(3), 343-353. DOI 10.1007/S10643-017-0869-3.
https://link.springer.com/article/10.1007/s10643-017-0869-3
Siegfried, C. B., Blackshear, K., National Child Traumatic Stress Network, with assistance from the National Resource Center on ADHD: A Program of Children and Adults with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (CHADD). (2016). Is it ADHD or child traumatic stress? A guide for Clinicians. Los Angeles, CA & Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress.
*Van-Horn, P. (2011). The impact of trauma on the developing social brain- Development and regulation in relationship. In J. Osofsky (Ed.) Clinical Work with Traumatized Children (pp. 11-30). New York: Guilford Press.
מופיע ברשימת קריאה
טיפול דיאדי
הראל, י. (2019). הערכה דיאדית רב מימדית, עמ' 21-82. בתוך: קפלן, ח. (עורכת), הטיפול הדיאדי, מחשבות מחדר הטיפול. חיפה: פרדס.

קפלן, ח., הראל, י. , ואבימאיר-פת, ר. (2010). טיפול אם-ילד ואב-ילד: גישה דינמית-התייחסותית לטיפול בהפרעות ביחסים: מבט עכשווי. עמ' 15-55. בתוך: קפלן, ח., הראל, י. , ואבימאיר-פת, ר. (עורכות), הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.

אבימאיר-פת, ר. (2010), טיפול אם-ילד ואב-ילד: אבני דרך בהתפתחות המודל, עמ' 56-85, בתוך: קפלן, ח., הראל, י., ואבימאיר-פת, ר. הטיפול הדיאדי – מפגש בין המעשה הטיפולי והתיאוריה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, חיפה.

קרן, מ', הופ, ד' וטיאנו, ס' (2013). הטיפול בי ובהורי. בתוך זה לא יעבור עם הזמן?: בריאות הנפש בשלוש השנים הראשונות לחיים (עמ' 435-409). בן-שמן: מודן.

Alexis N. French, A. S., Yates, B. T., & Fowles, T. R. (2018). Cost-Effectiveness of Parent–Child Interaction Therapy in Clinics versus Homes: Client, Provider, Administrator, and Overall Perspectives. Journal of Child and Family Studies, 27, 3329–3344.
Brumariu, L. E. (2015). Parent–child attachment and emotion regulation. In G. Bosmans & K. A. Kerns (Eds.), Attachment in middle childhood: Theoretical advances and new directions in an emerging field. New Directions for Child and Adolescent Development, 148, 31–45.
Boldt, L. J., Goffin, K. C., and Kochanska, G. (2020). The significance of early parent-child attachment for emerging regulation: A longitudinal investigation of processes and mechanisms from toddler age to preadolescence. Developmental Psychology, 56(3), 431– 443.
Pitillas, C. (2020). Common therapeutic elements of interventions aimed at enhancing parent–child early relationships. Psychoanalytic Psychology, 37(1), 28.‏
Rothenberg, W. A., Weinstein, A., Dandes, E. A., & Jent, J. F. (2019). Improving Child Emotion Regulation: Effects of Parent–Child Interaction-therapy and Emotion Socialization Strategies. Journal of Child and Family Studies, 28, 720–731.
Shafi, M. A. R. Bieber, E.D., Shekunov, J., Croarkin, P. E., & Romanowic, M. (2019). Evidence based dyadic therapies for 0- to 5-year-old children with emotional and behavioral difficulties. Frontiers in Psychiatry, 10, (article 677), 1-8.

טיפול דיאדי ממוקד טראומה והתקשרות
*גרטנר, ס. (2014). אבדן ואבל בגיל הרך. פסיכואקטואליה, גיליון אוקטובר, 46-54. https://www.psychology.org.il/%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9A-/%D7%A1%D7%9E%D7%93%D7%A8-%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%A8


*דוד, פ' (2018). לדבר את הבלתי-מדובר: דיבור עם ילדים על טראומה. נקודת מפגש, גיליון 15, 26-29.
https://haruv.org.il/wp-content/uploads/2019/10/%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%93%D7%95%D7%93.pdf


הראל, י. (2019). הסיפור שלא סופר: עולמם של ילדים באומנה ובמשפחות אמנה במפגשי הטיפול הדיאדי, עמ' 383-415. בתוך: קפלן, ח. (עורכת), הטיפול הדיאדי, מחשבות מחדר הטיפול. חיפה: פרדס.

*ליברמן, א. וואן הורן, פ. (2016). אל תכה את אמא שלי. מדריך טיפולי לקשר הורה ילד בו הילד עד לאלימות משפחתית. מתרגם: רונאל קרן.

Bernstein, R. E., Timmons, A. C., & Lieberman, A. F. (2019). Interpersonal Violence, Maternal Perception of Infant Emotion, and Child-Parent Psychotherapy. Journal of Family Violence, 34, 309–320.
Dozier, M., & Bernard, K. (2017). Attachment and Biobehavioral Catch-up: addressing the needs of infants and toddlers exposed to inadequate or problematic caregiving. Current Opinion in Psychology, 15,111–117.
Lieberman, A. F., & Van Horn, P. (2008). Psychotherapy with infants and young children. Repairing the defects of stress and trauma on early attachment. New York: Guilford.
*Lieberman, A. F., & Van Horn, P. (2009). Giving voice to the unsayable: Repairing the effects of trauma in infancy and early childhood. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America18(3), 707-720.

https://www.clinicalkey.com/#!/content/journal/1-s2.0-S1056499309000212
Lieberman, A. F., Ghosh Ippen, C., & Van Horn, P. (2015). Don't hit my mommy! A manual for child-parent psychotherapy with young children exposed to violence and other trauma (2nd Edition). National Center for Clinical Infant Programs. ISBN-10: 1938558529.
Van Horn, P. & Lierberman, A. F. (2009). Using dyadic therapies to treat traumatized young children. In D. Brom, R. Pat-Horenczyk, & J. D. Ford (Eds.), Treating traumatized children: Risk, resilience, and recovery (pp. 210-224). Hove: Routledge.
Toth, S. L., Michl-Petzing, L. C., Guild, D., & Lieberman, A. F. (2018). Child parent psychotherapy- Theoretical basis, clinical applications, and empirical support. In H. Steele & M. Steele (Eds.) Handbook of Attachment Based Interventions (pp.296-317). New York: Guilford Press
תשישות החמלה בעבודה טיפולית עם הורים וילדים
פרלמן ל.א וסאקויטן ק.ו. (2004). המטפל בסכנה: טראומטיזציה מכלי שני. בתוך זליגמן צביה וזהבה סלומון (עורכות) הסוד ושברו (עמ' 393-430) . תל- אביב: חידקל.

*Dagan, S. W., Ben-Porat, A., & Itzhaky, H. (2016). Child protection workers dealing with child abuse: the contribution of personal, social and organizational resources to secondary traumatization. Child abuse & neglect,51, 203-211.
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S014521341500366X
*Geoffrion, S., Morselli, C., & Guay, S. (2016). Rethinking compassion fatigue through the Lens of professional identity: The Case of child-protection workers. Trauma Violence and Abuse, 17(3), 270-283.
https://www.jstor.org/stable/26638124?seq&eq;1#metadata_info_tab_contents

Harr, c., & Moore, B. (2011). Compassion Fatigue Among Social Work Students in Field Placements. Journal of Teaching in Social Work, 31(3), 350-363.
Klein, C. J., Jami J. Riggenbach-Hays, J. J., Laura M. Sollenberger, L. M., Harney, D. M., & Jeremy S. McGarvey, J. S. (2018). Quality of Life and Compassion Satisfaction in Clinicians: A Pilot Intervention Study for Reducing Compassion Fatigue. American Journal of Hospice & Palliative Medicine, 35(6) 882-888.
Miller, J. J., Lee, J., Niu, C., Grise Owens, E., & Bode, M. (2019). Self Compassion as a Predictor of Self Care: A Study of Social Work Clinicians. Clinical Social Work Journal, 47, 321–331.
Rienks, S. L. (2020). An exploration of child welfare caseworkers’ experience of secondary trauma and strategies for coping. Child abuse & neglect, 110, 104355.
Tomlin, A. M., Weatherston, D. J., & Pavkov, T. (2014). Critical components of reflective supervision: Responses from expert supervisor in the field. Infant Mental Health Journal, 35(1), 70-80.
‏

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 60 %
הגשת תרגילים 30 %
הגשת דו"חות 10 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
פירוט החובות בקורס:
•טיפול שבועי עם שלושה מקרים לפחות (טיפול בהורים, טיפול בילד, טיפול דיאדי).
•קבלת הדרכה שבועית או דו-שבועית.
•נוכחות והשתתפות פעילה בכיתה.
כל משתתפת תציג טיפול פעם אחת במהלך כל סמסטר.
• ניהול יומן טיפול על אחד מהמקרים. משקל היומנים בציון הסופי הינו 10%.
•עבודה סמסטר א'- עבודת אמצע שנה משקל העבודה בציון הסופי הינו 30%.
• עבודת סיכום סמסטר ב'- עבודת סיכום' משקל העבודה בציון הסופי הינו 60%.
• הגשת מטלות הביניים הינו תנאי חובה להגשת המטלה הסופית של הקורס. ללא הגשת מטלות הביניים, הסטודנט לא יהיה רשאי להגיש את עבודת הסיכום
• הגשת עבודה באיחור (תרגיל אמצע/עבודת סיכום) בקורס ללא קבלת אישור מבעוד מועד מהמרצה תגרור הורדת ניקוד, תורד נקודה מציון העבודה עבור כל יום איחור.