HU Credits: 2

Degree/Cycle: 1st degree (Bachelor)

Responsible Department: Social Work

Semester: 1st Semester

Teaching Languages: Hebrew

Campus: Mt. Scopus

Course/Module Coordinator: Tal Pasternak Magnezi

Coordinator Email: pasmagnezi@gmail.com

Coordinator Office Hours: Wednesday 12:oo

Teaching Staff:
Ms. Tal Pasternak Magnezi

Course/Module description:
The course will deal with the issue of mourning, trauma and early interventions in crisis.
During the course, the historical development over the years of post-traumatic stress disorder (PTSD) will be presented until the current DSM diagnosis.
The effects of the traumatic experience will be described at the various physiological, emotional, cognitive and social levels. Basic definitions of trauma and research will be presented.
In addition, the course will deal with bereavement and loss, with an emphasis on sudden and traumatic loss.
Another subject that will be learned in the course is early interventions in times of emergency. Will learn key intervention techniques and emphasis on initial intervention in emergencies. In addition, emphasis will be placed on developing resilience while working with crisis and trauma.

Course/Module aims:
Familiarity with concepts and definitions from trauma and primary intervention in crisis.
• Familiarity with the latest models in the treatment of traumatic bereavement.
• Understanding the implications of trauma work on the therapist.
• Learning basic skills in early intervention in crisis situations.

Learning outcomes - On successful completion of this module, students should be able to:
Students will recognize, symptoms, effects and and know models in the field of trauma, traumatic loss and crisis interventions.

Students will be able to help in early crisis interventions

Attendance requirements(%):
100
5

Teaching arrangement and method of instruction: Lecture, films, practices

Course/Module Content:
Introduction: The historical development of PTSD
• Responses to trauma and crisis situations: on the physiological, emotional, cognitive and social level.
• Basic concepts and definitions of trauma
• Early crisis intervention
• A common traumatic reality
• Theories of grief and bereavement
Secondary traumatization
• Resilience
Post-traumatic growth

Required Reading:
לביא, ת'. נוטמן-שוורץ, א'. דקל, ר'. (2014). "מרחב מוגן" – התערבות טיפולית במציאות טראומטית משותפת. חברה ורווחה, לה(2), 261-284.

לוין, פ' (2009). להעיר את הנמר, מרפאים את הטראומה. הוצאת אסטרולוג: הוד השרון. (181-198)

דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.

פסטרנק מגנזי, ט'. שניר, נ' (2014). טרנספורמציה לאחר אובדן טראומטי. (גרסה אלקטרונית) אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id&eq;3181

פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

רובין, ש', מלקינסון, ר' וויצטום, א' (2007). טראומה ואבל: סוגיות אבחנתיות וטיפוליות. שיחות, כב(1), 5-11.

רוס, ג' (2016). ממערבולת הטראומה להחלמה. (פרק א' וב') חיפה: הוצאת נורד.

Lahad, M. (2017). From victim to victor: The development of the Basic Ph model of coping and resiliencey. Traumatology 23 (1),27.



Neimeyer, R. (2002). Traumatic Loss and the reconstruction of meaning: Jurnal of palliative medicine 5 (6), 935-942.

Additional Reading Material:
רשימת קריאה




אילון, ע' ולהד, מ' (2000). חיים על הגבול: התמודדות במצבי לחץ, אי ודאות, סיכונים ביטחוניים, צמצום האלימות ומעבר לשלום:2000. חיפה: נורד.


בהם-טביב, א' (2014). התפתחות תגובות דחק בעת מלחמה בעורף ולאחריה, פרספקטיבה פתוגנית וסלוטוגנית: אסטרטגיות התמודדות, משאבים אישיים והון חברתי – מחקר אורך. (חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה") אוניברסיטת חיפה, חיפה.

*דורון, מ' (2016). טראומה והטיפול בה. אבחון הפרעות הקשורות בטראומה והגדרתן. (עמ' 55-70). תל אביב: בית עלים.

זיו, א' (2016). עיקשותה של הטראומה העיקשת. בתוך אלברשטיין, מ', דוידוביץ נ' וזלשיק ר' (עורכים), בסימן טראומה עיונים ישראלים בזהות, זכרון וייצוג. (עמ' 535-548). רמת גן: הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת בר אילן.

*לביא, ת'. נוטמן-שוורץ, א'. דקל, ר'. (2014). "מרחב מוגן" – התערבות טיפולית במציאות טראומטית משותפת. חברה ורווחה, לה(2), 261-284.


להד, מ'. דורון, מ' (2015). SEE FAR CBT מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. קריית שמונה: הוצאת מרכז משאבים.

להד, מ', רוגל, ר', לייקין, ד' וכורזים, י' (2012). דרכים לזיהוי קהילות בסיכון. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

לואיס הרמן, ג' (1994). טראומה והחלמה. פרק ראשון. תל אביב: הוצאת אופקים, ספריית הפועלים

*לוין, פ' (2009). להעיר את הנמר, מרפאים את הטראומה. הוצאת אסטרולוג: הוד השרון. (181-198)

סולומון, ז', בלייך, א', וגלקופף, מ' (2004). האם הטרור עיוור למגדר? החשיפה והתגובות של נשים וגברים לאינתיפאדה. חברה ורווחה, כ"ד (2), 125-146

עומר, ח', ונחי, א' (1994). עקרון הרציפות גישה מורחבת לאסון וטראומה. פסיכולוגיה, ד, 20-28. ה', 157-170.

פינקלשטיין, מ', סולומון, ז' (2007). חשיפה לטראומה מצטברת והשפעותיה על עולי אתיופיה. חברה ורווחה, כ"ז (4), 527-549.


*פרחי, מ' (2012).מקורבן חסר אונים לניצול מתמודד: התערבויות במצבי חירום ואסון. מתוך מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים), עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 683-708). תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

*רוס, ג' (2016). ממערבולת הטראומה להחלמה. (פרק א' וב') חיפה: הוצאת נורד.

קוליק, ל', ארנון, ל' ודולב, א' (2016). מה מסביר תחושת סיפוק מההתנדבות בשעת חירום? ניתוח משוואה בין מתנדבים מאורגנים לבין מתנדבים ספונטניים במבצע "צוק איתן". חברה ורווחה, לו' (3-4) 545-569.



Bell, H. ,Madden, W., Borah, E. V., Lein, L., & Beausoleil, J. (2010). Case management with hurican Katrina survivors: Perspective of case management and supervisors. Journal of Social Service Research, 36(3), 216-229.

Berceli, D. (2008). Revolutionary Trauma Release Process. Vancouver, Canada: Namaste Publishing.


Caccaitore,J., Carlson, B., Michaelia, E., Klimek, B., & Steffan, S. (2011). Crisis intervention by social workers in fire departments: An innovative role for social workers. Social Work, 56(1), 81-88.

Hobfoll, S. et al., (2007). Five essential elements of immediate and mid–term mass trauma intervention: Empirical evidence. Psychiatry, 70 (4), 283-315.

McNally, R. J., Bryant, R. A., & Ehlers, A. (2003). Does early psychological intervention promote recovery from posttraumatic stress? Psychological Science in the Public Interest, 4 (2), 45–79.

אבל טראומטי

ויצטום, א' (2004). נפש, אבל ושכול. תל אביב: משרד הביטחון.

ויצטום, א' ומלקינסון, ר' (2006). מסירת הבשורה הקשה ותגובות האובדן הבאות בעקבותיה. הרפואה, 145(6), 429-432.

להד, מ'. ושגב, א' (2013). מציאות פנטסטית כמקום להחלמה במצבי אין מוצא ואובדן. בתוך שנון קליין, ה', קרייטלר ש' וקרייטלר מ' (עורכות), טנטולוגיה: מדעי האובדן, השכול והאבל: נושאים נבחרים (עמ' 139-162). חיפה: פרדס.

לוינגר, ת' וסולומון, ז' (2006). ללא כוונת זדון: פוסט טראומה ואשמה בקרב מי שגרמו למוות הזולת. חברה ורווחה, כו(2), 175-153.

מלקינסון, ר' (2011). אבל מורכב. מתוך מרום,צ', גלבוע שכטמן א', מור נ' ומאיירס י' (עורכים), טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים: עקרונות טיפוליים (עמ' 215-233). תל אביב: דיונון.

עמית, ע' (2011). השלכות אובדן הורה באופן פתאומי (עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך לעבודה סוציאלית") אוניברסיטת תל אביב, צל אביב.

*רובין, ש', מלקינסון, ר' וויצטום, א' (2007). טראומה ואבל: סוגיות אבחנתיות וטיפוליות. שיחות, כב(1), 5-11.

רחמים, ל' וידין, א' (2013). טיפול באבל טראומטי בילדים ובמתבגרים. מתוך שנון קליין ה', קרייטלר ש' וקרייטלר מ' (עורכות), טנטולוגיה: מדעי האובדן, השכול והאבל: נושאים נבחרים (עמ' 391-415). חיפה: פרדס.

Kristensen, P., Weisaeth, L., & Heir, T. (2012). Bereavement and mental health after sudden and violent losses: A review. Psychiatry, 75(1), 76-97.



*Neimeyer, R. (2002). Traumatic Loss and the reconstruction of meaning: Jurnal of palliative medicine 5 (6), 935-942.

Pearlman, L. A., Wortman, C. B., Feuer, C. A., Farber, C. H., & Rando, T. A. (2014). Treating traumatic bereavement: A practitioner's guide. New York: Guilford.

Rubin, S. S., Malkinson, R., & Witztum, E. (2012). Working with the bereaved: Multiple lenses on loss and morning. New York: Routledge.

Simon, N. M. (2012). Is complicated grief a post loss stress disorder? Depression and Anxiety, 29, 541-544.

Wailijarvi, C. M., Weiss, A. H., & Weinman, M. L. (2012). A traumatic death support group program: Applying an integrated conceptual framework. Death Studies, 36(2), 152-181.











חוסן

שקד, א' (2011). השפעת איומי מלחמה וטרור ממוקדים וממושכים על חוסן קהילתי נתפס ועל רמות לחץ ושביעות רצון (עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך לעבודה סוציאלית"). אוניברסיטת חיפה, חיפה.

Bonanno, G. A., & Mancini, A. D. (2008). The human capacity to thrive in the face of potential trauma. Pediatrics, 121(2), 369-375.‏

Carp, J. M. (2010). Resiliency: The essence of survival in chaos.
Families in society, 91(3), 266-271.

*Lahad, M. (2017). From victim to victor: The development of the Basic Ph model of coping and resiliencey. Traumatology 23 (1),27.

Masten , A.S., Monn, A.R., & Supkoff, L.M. (2011) Resilience in children and adolescents. In: S.M. Southwick, B.T. Litz, D. Charney & M. J. Friedman (Eds) Resilience and mental health across the lifespan. Cambridge University Press. Pp 103-119.


צמיחה פוסט טראומטית

לאופר, א' (2009). צמיחה פוסט טראומטית: אשליה חיובית או דרך חדשה לבחינת התמודדות עם טראומה. חברה ורווחה, כ"ט (1), 63-84.

*פסטרנק מגנזי, ט'. שניר, נ' (2014). טרנספורמציה לאחר אובדן טראומטי. (גרסה אלקטרונית) אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id&eq;3181

Gerish, N., Dyck, M. J., & Marsh, A. (2009). Post traumatic growth and bereavement. Mortality, 14(3), 226-244.

Joseph, S., & Linely, P. A. (Eds). (2008). Trauma, recovery and growth: Positive psychological perspectives on posttraumatic stress. New Jersey: John Wiley.

Calhoun, L. G., & Tedeschi, R. G. (2006). The foundation of posttraumatic growth: An expanded framework. In L. G. Calhoun, & R. G. Tedeschi (Eds.) Handbook of posttraumatic growth: Research and practice (pp. 1-23). New York: Psychology Press.

תשישות חמלה וטראומטיזציה משנית

חדד, א'. רולף בן שחר, א' (2011). את מה שלקחנו הביתה (גרסה אלקטרונית) https://www.hebpsy.net/articles.asp?id&eq;2619

גאגין, ר'. כהן, מ'. פלד-אברהם, מ' (2009). תשישות קרבה וסיפוק מקצועי בקרב עובדות סוציאליות בבית חולים בקרב עובדות בבית חולים בעקבות מלחמת לבנון השנייה. חברה ורווחה, כ"ט (2), 199-219


פלד-אברם, מ', בן יצחק, י', גאנין, ר', זומר, א' ובוכבינדר, א' (2004). תגובות וצרכים רגשיים של עובדים סוציאליים לנוכח אירוע רב נפגעים. חברה ורווחה, כד(2), 181-200.

Bober, T., & Regehr, C. (2006). Strategies for reducing secondary or vicarious trauma: Do they work? Brief Treatment and Crisis Intervention, 6 (1), 1–9.

Osofsky, J.D. (2011). Vicarious traumatization and the need for self-care in working with traumatized young children. In: J.D. Osofsky (Ed). Clinical work with traumatized young children. New York: Guilford press, pp 336-348.

Course/Module evaluation:
End of year written/oral examination 100 %
Presentation 0 %
Participation in Tutorials 0 %
Project work 0 %
Assignments 0 %
Reports 0 %
Research project 0 %
Quizzes 0 %
Other 0 %

Additional information: