נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: משפטים

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): דבורה האוסן-כוריאל

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Deborah.HousenCouriel@huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: לפי תיאום מראש עם המרצה

מורי הקורס:
עו"ד דבורה האוסן-כוריאל

תאור כללי של הקורס:
התחום המתפתח של דיני סייבר מתאפיין ע"י שינויים מהירים ומהותיים, במישור הבינלאומי והישראלי. כמחצית מאוכלוסיית העולם נהנית כיום מגישה למרחב הסייבר ופועלת בו באופן שוטף. מדובר בתופעה אנושית חדשה, המניבה תוצאות חיוביות (למשל, בתחומי הבריאות, החינוך, והמשפט). יחד עם זאת, מתקיימות תופעות של ניצול לרעה של המרחב על ידי גורמים עויינים: מדינות, חברות, קבוצות ויחידים.

הקורס יעסוק בהסדרה המשפטית והרגולטורית של המרחב במציאות מורכבת זו. הקורס בוחן את תהליכי ההתפתחות של דיני הסייבר והסדרי המשילות (governance) השונים הקיימים בו: אמנות, מנגנוני התנהגות מוסכמת (codes of conduct), והסדרים אחרים. בנוסף, נבחן את מערכת המשפט הישראלית שחלה על הפעילות במרחב והמתפתחת כעת. כמו כן, הקורס בוחן את יחסי הגומלין בין דיני הסייבר של ישראל והמערכת הנורמטיבית הבינלאומית שחלה במרחב.

תוכנית הקורס בנוייה מארבעה פרקים: הסדרים המשפטיים ורגולטוריים החלים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי, דיני סייבר בישראל, המאזן בין שיקולי בטחון לבין זכויות הפרט במרחב, ומגמות משפטיות במרחב במישור הבינלאומי והלאומי. במסגרת פרקים אלה, ננתח סוגיות משפטיות מרכזיות והשלכותיהן, כגון מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות; פריצת אתרים ומאגרי מידע, פשע וטרור מקוון; שימוש ביכולות האינטרנט על ידי גורמי טרור; ומנגנוני שיתוף פעולה בינלאומי לאכיפת דיני הסייבר. לקראת סיום הקורס ייערך משפט מבויים בו ייבחנו הסוגיות העיקריות שנלמדו.

מטרות הקורס:
 להציג בפני משתתפי הקורס הבנה של מושג היסוד של הפעילות מדינתית ולא-מדינתית במרחב הסייבר
 להציג בפניהם את המערכות הנורמטיביות העיקריות שחלות על הפעילות האמורה במישור הבינלאומי והישראלי
 להקנות למשתתפים מגוון כלים מקצועיים בהם יוכלו לעשות שימוש בפרקטיקה, לרבות יכולת ניתוח של התפתחויות שוטפות במרחב הסייבר בעלי השלכות משפטיות ורגולטוריות
 להטמיע בקרב המשתתפים את היכולת לזהות ולנתח את התפיסות האידיאולוגיות והמתודולוגיות השונות שחלות על הסדרת מרחב הסייבר; ובתוך כך, התפיסה הישראלית להסדרתו
 לנתח את החולשות שביישומם של דיני הסייבר הבינלאומיים והישראליים; ולעודד חשיבה ביקורתית על דיני הסייבר ויישומם

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
 להבין מושגי יסוד הרלוונטיים לפעילות במרחב הסייבר הגלובלי והישראלי, לרבות המושגים הרלוונטים למשילות באינטרנט
 לזהות את הנורמות והמוסדות העיקריים שחלים על פעילות מדינתית במרחב
 לזהות את הנורמות והמוסדות העיקריים שחלים על פעילותם של גורמים לא-מדינתית במרחב (חברות, קבוצות, יחידים)
 לתאר את הגישות התיאורטיות העיקריות לחקר הדין החל במרחב הסייבר
 לזהות את המגמות והדילמות העיקריות בהתפתחות דיני הסייבר במישור הגלובלי והישראלי
 להעריך את ההישגים והכשלונות של דיני הסייבר, את הגישות השונות להמשך פיתוחם והביקורת העיקרית על אודותיהם ודרכי יישומם

דרישות נוכחות (%):
לפי כללי הפקולטה; חובה למשפט המבויים הכיתתי

שיטת ההוראה בקורס: הרצאה ומשפט מבויים כיתתי

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
◄מרחב הסייבר כמרחב פעילות מדינתית ולא-מדינתית חדש: היבטים משפטיים ראשוניים ומושגי יסוד
יחידה א': הסדרים משפטיים ורגולטוריים החלים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי
◄פיתוח הסדרים נורמטיביים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי: מבט על
◄משילות באינטרנט
◄הסדרים בין-מדינתיים נבחרים במרחב
◄ריבונות, סמכות שיפוט, עקרון בדיקת הנאותות (due diligence) ואחריות המדינה במרחב הסייבר: המדריך טאלין 2.0 (א')
◄השימוש בכוח, הגנה עצמית ודיני המלחמה במרחב הסייבר: מדריך טאלין 2.0 (ב')

יחידה ב': דיני סייבר בישראל
◄דיני סייבר ישראליים: התפתחות הדין הישראלי במרחב הסייבר
◄ דיני סייבר ישראליים: הסדרת מקצועות הסייבר ותפיסת הרגולציה המגזרית


◄דיני סייבר ישראליים: הפשע המקוון וטרור מקוון

יחידה ג': המאזן בין שיקולי בטחון לבין זכויות הפרט במרחב
◄בטחון סייבר במישור הבינלאומי והלאומי בעידן הפוסט-סנודן; והסדרת זכויות הפרט והמדיה חברתית במרחב הישראלי
◄דיני האיחוד האירופי במרחב: בטחון הרשת ושמירת פרטיות

יחידה ד': מגמות משפטיות במרחב במישור הבינלאומי והלאומי

◄משפט מבויים כיתתי (15%)

◄מגמות בפיתוח דיני הסייבר במישור הבינלאומי והישראלי

חומר חובה לקריאה:
שיעור 1 (22.10) - מרחב הסייבר כמרחב פעילות מדינתית ולא-מדינתית חדש: היבטים משפטיים ראשוניים ומושגי יסוד
(א) Michael N. Schmitt and Liis Vihul, “The Nature of International Law Cyber Norms”, in Anna-Maria Osula and Henry Roigas (eds.), International Cyber Norms, CCDCOE, 2016
(ב) Microsoft, From Articulation to Implementation: Enabling Progress on Cybersecurity Norms, June 2016 and The Need for a Digital Geneva Convention, February 2017
(ג) (רשות) Joseph Nye, “A Normative Approach to Preventing Cyberwarfare”, Project Syndicate, March 13, 2017
יחידה א': הסדרים משפטיים ורגולטוריים החלים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי
שיעור 2 (29.10) – פיתוח הסדרים נורמטיביים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי: מבט על
(א) החלטת ממשלה 3611, "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברניטי", 7.8.2011
(ב) החלטת ממשלה ב/84, "אחריות להגנת תשתיות ממוחשבות במדינת ישראל", 19.12.2002
(ג) ד. האוסן-כוריאל, "דיני הטלקומוניקציה הבינלאומית ודיני סייבר בינלאומיים", מתוך רובי סייבל ויעל רונן (עורכים), משפט בינלאומי (מהדורה שלישית), נבו, 2016, עמ' 615-630.
(ד) Martha Finnemore and Duncan Hollis, “Constructing Norms for Global Cybersecurity”, 110 American Journal of International Law, 2017 (forthcoming)
(ה) (רשות)Anna-Maria Osula and Henry Roigas, “Introduction to International Cyber Norms”, in Osula and Roigas (eds.), International Cyber Norms, CCDCOE, 2016, pp. 11-22
שיעור 3 (5.11) - משילות באינטרנט
(א) Laura DeNardis, “The Emerging Field of Internet Governance”, in William Dutton (ed.), The Oxford Handbook of Internet Studies, Oxford University Press, 2013, pp. 555-575.
(ב) Bylaws for Internet Corporation for Assigned Names and Numbers, as amended 27 July 2017
(ג) NETmundial Multistakeholder Statement, April 24, 2014
(ד) (רשות)State of Israel, Proposal for the Work of the Conference, Rev.1, Doc. 28-E, World Conference on International Telecommunications (WCIT-12) Dubai, 3-14 December 2012
שיעור 4 (12.11) – הסדרים בין-מדינתיים נבחרים במרחב
(א) Vladamir Radunovic, “Towards a Secure Cyberspace via Regional Cooperation: Overview of the Main Diplomatic Instruments”, DiploFoundation, 2017
(ב) Report of the Group of Governmental Experts on Developments in the Field of Information and Telecommunications in the Context of International Security, A/70/174, 22 July 2015, pp. 6-14
(ג) Shanghai Cooperation Organization, International Code of Conduct for Information Security, 9 January 2015
(ד) Council of Europe, Convention on Cybercrime, ETS 185, 2001, Articles 1-6, 22,35
שיעור 5 (19.11) – ריבונות, סמכות שיפוט, עקרון בדיקת הנאותות (due diligence) ואחריות המדינה במרחב הסייבר: המדריך טאלין 2.0 (א')
(א) Michael N. Schmitt (ed.), Tallinn Manual 2.0 on the International Law Applicable to State Activity in Cyberspace, Cambridge, 2017, Rules 1-4 (pp. 11-27), Rule 6 (pp. 30-42) Rule 8 (pp. 51-54) and Rule 14 (pp. 84-87)
(ב) Kubo Macak, “From Cyber Norms to Cyber Rules: Re-engaging States as Law-makers”, 30 Leiden Journal of International Law 2017 (forthcoming)
שיעור 6 (26.11) - השימוש בכוח, הגנה עצמית ודיני המלחמה במרחב הסייבר: מדריך טאלין 2.0 (ב')

(א) Tallinn Manual 2.0, Rules 68-75 (pp. 328-356)
(ב) Kristen Eichensehr, “Review of The Tallinn Manual on the International Law Applicable to Cyber Warfare”(Michael N. Schmitt ed., 2013)”, 108 American Journal of International Law 585 (2014)
(ג) (רשות) International Law and Cyber Operations- Launch of the Tallinn Manual 2.0, (video), Atlantic Council, February 8, 2017

יחידה ב': דיני סייבר בישראל
שיעור 7 (3.12) – דיני סייבר ישראליים: התפתחות הדין הישראלי במרחב הסייבר
(א)D. Housen-Couriel, “National Cyber Security Organization in Israel”, CCDCOE, 2017
(ב) החלטת ממשלה 3611, "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברניטי", 7.8.2011
(א) (ג) החלטות ממשלה 2443 "קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת סייבר" ו-2444 "קידום ההיערכות הלאומית להגנת הסייבר", 15.2.2015
(ב)
(ג) (ד) אסטרטגיית צה"ל, אוגוסט 2015 (איזכורי "סייבר", במיוחד עמ' 27, 28, 30)
(ה) (רשות) אלדר הבר וטל ז'רסקי, דרכי ההגנה על תשתיות חיוניות במרחב הסייבר בישראל , משפט וממשל, כרך י"ח, תשע"ז (2017)
שיעור 8 (10.12) – דיני סייבר ישראליים: הסדרת מקצועות הסייבר ותפיסת הרגולציה המגזרית
(א) מדיניות אסדרת מקצועות הסייבר, מטה הסייבר הלאומי, 31.12.2015
(ב) בנק ישראל, חוזר 361, "ניהול הגנת סייבר", מרץ 2015
(ג) המפקח על שוק ההון, החזון הדיגיטלי וחוזר "ניהול סיכוני סייבר בגופים מוסדיים" , אוגוסט 2016
(ד) מטה הסייבר הלאומי, "מדיניות לאומית בנושא הפיקוח על ייצוא בתחום הסייבר", אפריל 2016 עדכון בדצמבר 2016
(ה) (רשות) הרשות הלאומית להגנת הסייבר, "עקרונות הפעולה של המרכז הלאומי לסיוע בהתמודדות עם איומי סייבר", 2015
שיעור 9 (24.12) – דיני סייבר ישראליים: הפשע המקוון וטרור מקוון

(א) חוק המחשבים, תשנ"ה-1995
(ב) חוק להסדרת בטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח -1998
(ג) חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017

(ד) רע"פ 8464-14, 8617-14, מדינת ישראל נ. ניר עזרא, 21.12.2015
(ה) אסף הרדוף, הפשע המקוון, נבו, 2010, "מבוא" (עמ' 21-30)
(ו) חוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016 (סעיף 2, הגדרת "מעשה טרור")
(ז)D. Housen-Couriel, “The Evolving Law on Cyber Terrorism: Dilemmas in International Law and Israeli Law” ICT Working Paper, 25 March 2013.
(ח) (רשות) International Law Association, Final Report of the Study Group on Cybersecurity, Terrorism and International Law, 2016

יחידה ג': המאזן בין שיקולי בטחון לבין זכויות הפרט במרחב
שיעור 10 (31.12) –בטחון סייבר במישור הגלובלי והלאומי בעידן הפוסט-סנודן; והסדרת זכויות הפרט והמדיה חברתית במרחב הישראלי
(א) Harold Abelson et al, “Keys Under Doormats: Mandating Insecurity by Requiring Government Access to All Data and Communications”, Journal of Cybersecurity, 2015, pp. 1-4 (until “Findings…”)
(ב) Edward Snowden, “Here’s How We Take Back the Internet”, (video) TEDTalks, March 2014
(ג)Cindy Cohn, “Judge Orders Government to Provide Evidence About Internet Surveillance”, Electronic Frontier Foundation, May 23, 2017
(ד) תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז 2017, סעיפים 1-3, 13, 14, תוספת ראשונה
(ה) תזכיר חוק הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ו-2016 ("חוק הפייסבוק")
(ו) (רשות) Incitement, Terror and Hate Speech Online (video), Israel CyberWeek, June 2017
(ז) (רשות) Jonathon Penney, “Internet surveillance, regulation, and chilling effects online: a comparative case study”, Internet Policy Review, 26 May 2017
שיעור 11 (7.1) – דיני האיחוד האירופי במרחב: בטחון הרשת ושמירת פרטיות

(א)EU Network Security Directive, 6 July 2016, Articles 1,2,4,6,16

(ב)
EU General Data Protection Regulation, April 27, 2016, Articles 1-4 and 12-23

(ג) Schrems v. Data Protection Commissioner, Judgement (Summary), Case C-362/14, European Court of Human Rights, 6 October 2015

(ד) רמו"ט, "נציבות האיחוד האירופי אישרה מסגרת חדשה להעברת מידע אישי מאירופה", 3 בפברואר 2016


יחידה ד': מגמות משפטיות במרחב במישור הבינלאומי והלאומי
שיעור 12 (14.1) – משפט מבוים כיתתי (15%)

חומר יחולק לקראת המשפט המבוים

שיעור 13 (21.1) – מגמות בפיתוח דיני הסייבר במישור הבינלאומי והישראלי

(א)Tim Maurer, Ariel (Eli) Levite, George Perkovich, “Toward a Global Norm Against Manipulating the Integrity of Financial Data”, White Paper, Carnegie Endowment, March 27, 2017
(ב) American Society of International Law, “Strengthening Cybersecurity” (video), July 17, 2017
(ג) Scott Shackelford et al, “Making Democracy Harder to Hack: Should Elections Be Classified as ‘Critical Infrastructure’?”, 50 University of Michigan Journal of Law Reform, Vol. 3, 2017

חומר לקריאה נוספת:
אתרי אינטרנט נבחרים :

 Electronic Frontier Foundation
 European Union Agency for Network and Information Security (ENISA)
 FBI Cybercrime
 International Telecommunication Union – Cybersecurity
 Israel National Cyber Event Readiness Team – CERT-IL
 מטה הסייבר הלאומי
 הרשות הלאומית להגנת הסייבר
 NATO Cooperative Cyber Defence Center of Excellence
 NETmundial
 OECD – Information security and privacy
 US Department of Homeland Security – Cybersecurity Division

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 85 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 15 %
אחר

מידע נוסף / הערות:
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.