נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: קרימינולוגיה

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר ברק אריאל

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Barak.ariel@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: 09:00-10:00

מורי הקורס:
ד"ר ברק אריאל

תאור כללי של הקורס:
בשנים האחרונות חלה עלייה בפופולריות של הקרימינולוגיה הניסויית (אקספרימנטאלית) ומספר המחקרים שבהם נעשה שימוש בשיטת מחקרית זו צומח בהתמדה. הגישה הניסויית נחשבת על-פי-רוב כמערך המחקר המהימן ביותר להצבעה על סיבתיות, בהשוואה לשאר מערכי המחקר הקיימים במדע. במשפטים ובקרימינולוגיה, כמו בשאר הדיסציפלינות (רפואה, חקלאות, פסיכולוגיה או חינוך), מחקרים ניסויים מהווים פורצי דרך ומתווי מדיניות, הן בהבנת התנהגות עבריינית והן בבחינת התמודדות יעילה עם פשיעה וסטייה. כחלק מהמערך הרחב יותר של מדיניות מבוססת-ראיות, מקובל לחשוב על הגישה הניסויית כדרך המלך להערכת יעילותן של תכניות התערבות, בכל שלבי אכיפת החוק. בהשוואה, לא ניתן היום לקבל אישור למכירת תרופות ללא הערכת יעילותן באמצעות ניסוי מבוקר. האם אנו קרבים לנקודה שבה מערכת הצדק תפעל בצורה דומה? מהם מערכי הניסוי הקיימים, בקרימינולוגיה ובכלל? כיצד ניסוי עובד וכיצד ניתן ליישמו במערכת המשפט? האם ניתן לבחון כל דבר באמצעות ניסוי? מהי הביקורת המרכזת המושמעת כיום נגד הגישה הניסויית? במסגרת קורס זה נדון באלמנטים המתודולוגיים הקשורים לגישה האקספרימנטאלית, ביתרונותיה הסטטיסטיים וביישומיה השונים. באמצעות דוגמאות מניסויים פורצי-דרך, נלמד על תכנונו, ביצועו וניתוחו של המחקר הניסוי. נדון בשלבים השונים של ניסוי, למשל בניית שאלת המחקר, בחינת העוצמה הסטטיסטית וקביעת גודל המדגם, בדיקת היתכנות אמפירית, שת"פ עם גורמי אכיפת חוק להפעלת ההתערבות הנחקרת, כתיבת פרוטוקול ניסויי, מימון המחקר, ניתוח תוצאות הניסוי ועוד.

מטרות הקורס:
מטרת הקורס להציג בפני סטודנטים את השיטה האקספרימנטאלית

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
להעריך, להשוות, לבקר ולקרוא קרימינולוגיה ניסויית

דרישות נוכחות (%):
75

שיטת ההוראה בקורס: סמינר, מעבדה, הצגת רפרט, כתיבת טיוטא למאמר

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
מבוא לקרימינולוגיה ניסויית + נושאים אפשריים לעבודת סמינריון
מחקרים דמוי-ניסויים, ניסויים ומה שביניהם (או – מדוע בכלל לערוך ניסויים מבוקרים?)
שלבי הניסוי ועריכתו (או – עריכת ניסוי הלכה למעשה)
ניסויים בקרימינולוגיה
איסוף נתונים ניסויים, ניתוח ממצאי הסמינריון

חומר חובה לקריאה:
אין

חומר לקריאה נוספת:
• Angrist, J. D. (2006). Instrumental variables methods in experimental criminological research: what, why and how. Journal of Experimental Criminology, 2(1), 22-44
• Apel, R. and Sweeten, G. (2010). Propensity Score Matching in Criminology and Criminal Justice. In A. Piquero and D. Weisburd (Eds.) Handbook of Quantitative Criminology, pp. 542-562. Springer.
• Ariel B. Sherman, L and Vila J. (2012) “Random Assignment without Tears: How to Stop Worrying and Love the Cambridge Randomizer.” Journal of Experimental Criminology 8(2): 192-208.
• Ariel, B. (2011) “Tax Compliance in Israel: An Experiment.” Eyunei Mishpat - Tel-Aviv University Law Review 24: 292-426.
• Ariel, B. (2012) “Deterrence and moral persuasion effects on corporate tax compliance: findings from a randomized controlled trial.” Criminology 50(1): 27-69.
• Ariel, B., and Farrington, D. (2010) “Randomised Block Designs.” In David Weisburd and Alex Piquero (Eds.) Handbook of Quantitative Criminology. New York: Spring Verlaag.
• Boruch, R., Victor, T., and Cecil, J. (2000). “Resolving Ethical and Legal Problems in Randomized Experiments.” Crime and Delinquency 46(2): 200-252.
• Campbell D. And Ross, L. (1968). “The Connecticut Crackdown on Speeding: Time-Series Data in Quasi-Experimental Analysis.” Law & Society Review 2(1): 22-54.
• Cohen, J. (1998). Statistical Power Analysis for Behaviour Sciences (2nd ed.). New York: Academic Press.
• Cook, T. and Campbell, D. (1979). Quasi-Experimentation: Design and Analysis Issues for Field Settings. Boston, MA: Houghton Milfflin Company.
• Craft, A. (1998). "The first randomised controlled trial." Archives in Disease in Childhood 79: 410
• Durlauf, S. and Nagin, D. (2011). "The Deterrent Effect of Imprisonment." PP. 42-94 in Cook, P., Ludwig, J. and McCrary, J. (eds.) Controlling Crime: Strategies and Trade-offs. NBER Books.
• Faul, Franz, Edgar Erdfelder, Albert-Georg Lang, and Axel Buchner. 2007. G*Power 2: A flexible statistical power analysis program for the social, behavioral, and biomedical sciences. Behavior Research Methods 29:175-91
• Garner, J. H., Fagan, J. A., and Maxwell, C. D. (1995). “Published Findings from the Spouse Assault Replication Program: A critical review.” Journal of Quantitative Criminology 11(1): 2-28.
• Gill, C. and Weisburd, D. (forthcoming). Increasing equivalence in small sample place‐based experiments: Taking advantage of block randomization methods. In B.C. Welsh, A.A. Braga, and G.J.N. Bruinsma (eds.). Experimental Criminology: Prospects for Advancing Science and Public Policy. New York: Cambridge University Press.
• Haviland, A., Nagin, D., and Rosenbaum, P. (2007). "Combining Propensity Score Matching and Group-Based Trajectory Analysis in an Observational Study." Psychological Methods 12(2): 247-267.
• Horney, J., Osgood, W., Marshall, I. (1995). “Criminal Careers in the Short Term: Intra-Individual Variability in Crime and Its Relation to Local Life Circumstances.” American Sociological Review 60(5): 655-672.
• Mills, L., Barocas, B., Ariel, B. (2012) “The Next Generation of Court-Mandated Domestic Violence Treatment: A Randomized Controlled Trial of Restorative Justice.” (Journal of Experimental Criminology).
• Nagin, D. S., & Tremblay, R. E. (2005). What has been learned from group-based trajectory modeling?: Examples from physical aggression and other problem behaviors. Annals of the American Academy of Political and Social Science, 602, 82-117.
• Roman, J. K., Reid, S., Reid, J., Chalfin, A., Adams, W., & Knight, C. (2008, April). DNA Field Experiment: Cost-Effectiveness Analysis of the Use of DNA in the Investigation of High-Volume Crimes. Washington, DC: The Urban Institute. (NCJ 244218)
• Sampson, Robert J. (2010) "Gold Standard Myths: Observations on the Experimental Turn in Quantitative Criminology." Journal of Quantitative Criminology 25 (2010): 489-500.
• Shadish, W, Cook, T. and Campbell D. (2001). Experimental and Quasi-Experimental Designs for Generalized Causal Inference. Houghton Mifflin Company: New York
• Sherman, L. (2009). “Evidence and Liberty: The Promise of Experimental Criminology.” Criminology and Criminal Justice 9(1): 5–28.
• Sherman, L. (2010). “An Introduction to Experimental Criminology.” Pp. 299-426 in A. Piquero and D. Weisburd, eds., Handbook of Experimental Criminology. NY: Springer.
• Sherman, L. and Weisburd, D. (1995). "General Deterrent Effects of Police Patrol in Crime Hot Spots: A Randomized, Controlled Trial." Justice Quarterly 12(4): 625-648.
• Strang, H., Sherman, L., Mayo-Wilson, E., Woods, D., and Ariel, B., (2012). Restorative Justice Conferencing: Effects of Face-to-Face Meetings on Offenders and victims: A Systematic Review for Campbell Collaboration. Campbell Collaboration.
• Sugerman, D. B., and Boney-McCoy, S. (2000). “Research synthesis in family violence: The art of reviewing the research.” Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma 4(1): 55-82.
• Weisburd, D. (2002). “Ethical Practice and Evaluation of Interventions in Crime and Justice: The Moral Imperative for Randomized Trials.” Evaluation Review 27(2): 226-254.
• Weisburd, D., Lum, C., and Petrosino, A. (2001). “Does Research Design Affect Study Outcomes in Criminal Justice?” Annals of the American Academy of Social and Political Sciences 578: 50-70.
• Weisburd, D., Lum, C., and Yang, S-M. (2002). “When Can We Conclude That Treatments or Programs ‘Don’t Work’?” The Annals of the American Academy of Political and Social Science 587: 21-48.
• Weisburd, D., Petrosino, A. and Mason, G. (1992). “Design Sensitivity in Criminal Justice Experiments”. In Crime and Justice: A Review of Research 17: 227-279.
• Weisburd, D., Shoham, E., Ariel, B., Menspeizer, M., Gideon, L. (2010). ”Can we decrease recidivism rates of addicted prisoners using a Therapeutic-Community based prison? Lessons from a quasi-experimental study in Israel.” Megamot (2): 226-252.
• Weisburd, D., Taxman, F. (2000). “Developing a Multi-Center Randomized Trial in Criminology: The Case of HIDTA.” Journal of Quantitative Criminology 16(2): 215-240.
• Wilson, D. Practical Meta-Analysis Effect Size Calculator, George Mason University http://www.campbellcollaboration.org/resources/effect_size_input.php
• אבישי אנטונובסקי (1999). "שקר החן והבל ה-p: מה מובהק במבחני מובהקות סטטיסטית?" מגמות לח 599.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה20 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 80 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: