לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

חקירת התנהגויות וסיטואציות אלימות באמצעות וידאו - 61637
English
הדפסה
 
סגור סגירה חלון
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 03-09-2019
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: קרימינולוגיה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר עידו יואב

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: idoyoav@gmail.com

שעות קבלה של רכז הקורס:

מורי הקורס:
ד"ר עידו יואב

תאור כללי של הקורס:
חייהם של אנשים כיום מתועדים בווידיאו יותר מאי פעם, אם על ידם, באופן פעיל, אישי ודינאמי; ואם באמצעות אחרים באופן אקראי, או באמצעות מצלמות במעגל סגור (CCTV) שמתעדות כיום חלק ניכר מהמרחב הציבורי. הנתונים מלמדים כי רוב האנשים כיום נושאים מכשירי טלפון אישיים "וחכמים", שמצלמים וידיאו איכותי. צילום של וידיאו לא רק הופך זמין וזול מאוד, אלא, שהוא הופך למקובל ומושגר חברתית. כך, הולכים ומצטברים אינספור סרטי וידיאו בהם מתועדים פשעים בכלל, ואירועים אלימים בפרט. אירועים שבעבר חמקו מן העין החוקרת ונודעו רק על פי דיווחים בדיעבד. מצב עניינים חדש ומהפכני זה מהווה אתגר והזדמנות של ממש לפרקטיקום הקרימינולוגי. לאמור, שלא כבעבר, נראה כי כיום יש בידם של קרימינולוגים יכולות לשחזר את פירטי הפרטים של פשעים וללמוד כיצד "באמת" מתרחשת ומתלקחת אלימות. בכך יעסוק הקורס. למשל, נלמד כי סיטואציות אלימות כלל אינן דומות לייצוג (המיתולוגי) שלהן בסרטים, בספרות ובטלוויזיה. עוד נראה כי קיים מרחק רב, עקבי, ומטריד בין שיחזור של סיטואציות אלימות מהזיכרון ובין "מה שקורה בווידיאו" – ממצא שמאיר בספק טכניקות משפטיות-מסורתיות של עדויות ותצהירים בדיעבד. זאת ועוד, נלמד טכניקות ומתודולוגיות ויזואליות להמרה של מידע איכותי-ויזואלי של התנהגות אלימה לכדי מדידות כמותיות של דפוסים אלימים. לבסוף, נדגיש את התפקיד המכריע שיש דווקא לרגשות בניבויי האם סיטואציה מסוימת של קונפליקט תהפוך לאלימות פיזית כזו או אחרת. ניווכח, כי ניתן לאתר דפוסים מיקרו-התנהגותיים שחוזרים על עצמם במגוון רב של אלימות כמו, בספורט, בשדה הקרב, בעבודת שיטור, ובאלימות במרחב הביתי.

מטרות הקורס:
כמה פנים לקורס, מעשי, מתודולוגי ותיאורטי. מצד אחד, הוא מבקש להכשיר באופן מעשי את הסטודנטים כיצד לחקור התנהגויות במהלך אירועים אלימים שתועדו בווידאו. מאידך גיסא, הקורס יתמקד גם בהתפתחויות התיאורטיות במחקר המיקרו-סוציולוגי-קרימינולוגי-רגשי של וידיאו כאמור. במיוחד נתמקד ונשווה בין גישות שונות ומרכזיות, שמהוות את עמוד השדרה של המחקר כאמור, כולן קושרות בין מצבים של קונפליקט והתנהגויות אלימות ובין רגשות. למשל, נעמוד על ההבדלים בין הפנומנולוגיה הגופנית של ג'ק כץ (1998, 1999), ביחס לגישה הפסיכולוגית-תקשורתית של תומס שף (1991, 2000), וביחס לגישת האינטראקציה הריטואלית של רנדל קולינס (2004, 2008). ונדון, בגישתו הקיצונית של דונאלד בלאק (2015, 2017), שיוצא חוצץ כנגד שלושת הגישות לעיל, ובכלל, ניצב כמתנגד חריף לכל סוג של פסיכולוגיה חברתית ביחס למחקר של אלימות.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

בין היתר, הכשרה מעשית בסיסית - כיצד לחקור התנהגויות ורגשות במהלך אירועים אלימים שתועדו בווידאו.

דרישות נוכחות (%):
נוכחות פעילה בשיעורים וכתיבת עבודת אמצע ועבודה מסכמת המבוססת על עבודת האמצע.

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
דרישות ומטלות:
נוכחות פעילה בשיעורים וכתיבת עבודת אמצע ועבודה מסכמת המבוססת על עבודת האמצע.

עבודת אמצע – ניתוח אמפירי של קליפ:
א. כל סטודנט יבחר באופן חופשי ובעצה אחת עם המרצה – עד שלושה סרטוני וידיאו ציבוריים מתוך המגוון האדיר הזמין ברשתות החברתיות.
ב. הקליפ יכלול תיאור של סיטואציה אלימה (מקרה אמיתי). קליפ שבו מתפתח קונפליקט אלים שמסתיים באלימות.
ג. כדי למנוע בחירות כפולות, יש לקבל אישור מפורש במייל מהמרצה , לא יאוחר מתחילת השיעור החמישי.
ד. בהמשך ינתח הסטודנט את ההתנהגויות הגופניות והרגשות בקליפ על פי הנחיות המרצה.

עבודה מסכמת:
פרטים בנוגע לעבודה המסכמת יפורטו במהלך השיעורים. יחד עם זאת, ככלל, העבודה המסכמת תתבסס על עבודת האמצע, ותכלול פרק תיאורטי רלוונטי שידון ביחס לקליפ שנבחר.

מרכיבי הציון הסופי:
השתתפות פעילה בכיתה והגשת עבודת האמצע: 30%
עבודה מסכמת: 70%

תכנית השיעורים/המפגשים של הקורס:
שימו לב: קריאות החובה מסומנות באמצעות מסגרת שחורה. העתקים של קריאות החובה יהיו זמינים באתר הקורס להורדה. יש להגיע לכיתה מצוידים בעותק אישי כאמור.

1) מבוא כללי, רקע והסבר אודות התחום המתפתח של חקירת מצבים אלימים באמצעות סרטי ווידיאו

במהלך שיעור המבוא נדון בין היתר בשאלות הבאות:
• במה שונה חקירה של אלימות מחקירה קרימינולוגית מסורתית?
• האם ניתן לאתר דפוסים דומים כשמשווים בין סוגים שונים לגמרי של אלימות (למשל, כשמשווים חיילים בקרב עם אוהדי כדור רגל שמתפרעים, ואלימות של במשפחה במרחב הביתי עם שודדים של תחנות דלק, גנגסטרים בגטו, ונערות שיוצאות לדקור חיילים בסכיני מטבח)?
• מה הקשר בין אלימות ורגשות ומדוע לחקור אלימות דווקא באמצעות רגשות?
• מה זה אומר לחקור "סיטואציות אלימות" ולא למשל, "אנשים אלימים"?
• מה ההבדל בין סיטואציה של קונפליקט ובין סיטואציה של אלימות פיזית?
• האם אלימות שצולמה בווידיאו שונה מאלימות שתועדה בשיטות מסורתיות יותר? ואם כן, במה?
• האם יש הרבה או מעט אלימות פיזית בעולם שבו אנו חיים?

Klusemann, Stefan. 2010. “Micro-Situational Antecedents of Violent Atrocity.” Sociological Forum 25(2):272-295
(*) מאמר זה מדגים את העצמה שמגלמת חקירה מיקרו-התנהגותית של אלימות, במקרה זה, באמצעות 8 שעות של צילומי ווידיאו שתיעדו את הטבח בסרברניצה. טבח נורא שבוצע ב 1995, במהלכו נקטלו כ 8000 בוסנים ע"י כוחות סרבים. מקרה זה נחשב פשע מלחמה המוני, מהקיצוניים ביותר שהתרחשו באירופה לאחר מלחמת העולם ה 2. המאמר מראה כי דינמיקה רגשית-התנהגותית ספציפית ברמת המיקרו, דווקא היא שבכוחה להסביר (טוב פי כמה מהסברים מאקרו-אלימים) כיצד ומדוע ארע הטבח ברגע ובמקום מסוימים (למרות שמתח אתני קיצוני ואלים כבר שרר בין הניצים זמן רב לפני כן).

לקראת השיעור מומלץ לעיין בסטטיסטיקות אודות אלימות בישראל. זמין בקישורים להלן:
http://www.police.gov.il/Doc/TfasimDoc/shnaton_2013.pdf (משטרה, 2013)
http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID&eq;394 (למ"ס)
http://www.cbs.gov.il/www/statistical/crime08h.pdf (למ"ס, נתוני פשיעה 1999-2008)

(*) ככל שירשה הזמן נדון ביחס המעניין שבין שלוש הגדרות שונות של אלימות וכוח: (1) לפי משטרת ישראל ; (2) לפי מקס ובר; (3) ומישל פוקו ביחס לאלימות וכוח (Foucault 1982:789-790).

2) האם ניתן ללמוד רגשות על פי התנהגות – המקורות האינטלקטואלים של חקירת הווידאו של סיטואציות אלימות

שיעור זה יסקור בקצרה את העקרונות של הפילוסופיה הפרגמטיסטית שהתפתחה בסוף המאה התשע עשרה בארה"ב על ידי וויליאם ג'יימס, וג'ורג' הרברט מיד שעל עבודותיהם תתבסס חקירותינו בהמשך. נלמד כי התפיסות הפסיכולוגיות-התנהגותיות הללו מאפשרות לנו בין היתר, לחקור רגשות (תהליכים פנימיים) באמצעות התבוננות וויזואלית גרידא בהתנהגויות גופניות (התנהגויות חיצוניות). בהמשך, נסקור בקצרה כיצד תפיסות אלו באו לידי ביטוי בתורת הסיטואציות הקיצונית של ארווינג גופמן. לבסוף, נסקור את עבודתו של הפסיכולוג פול אקמן שבין היתר עוסקת בזיהוי (חיצוני) של רגשות (פנימיים) ונתמקד בהבעות של פחד. לקראת השיעור, נא לקרוא את העמודים הספורים הבאים:

James, William. 1890. The Principles of Psychology. Vol. 1. P. 503
Mead, George Herbert. 1934. Mind, Self and Society. Pp. 5-8
Goffman, Erving. 1963. Behavior in Public Places: Notes on the Social Organization of Gatherings. The Free Press. Pp. 18, 33-35.
Ekman, Paul. 1975. Unmasking the face; a guide to recognizing emotions from facial clues. Englewood Cliffs, N.J., Prentice-Hall. Please read the short chapter dealing with expressions of “fear” (pages 47 to 65).

ראו כתבה מעניינת בעברית אודות אקמן:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415069,00.html
כמו כן, מומלץ לצפות בפרק הראשון בעונה הראשונה של הסדרה "שקר לי" המבוססת על עבודותיו של אקמן:
https://www.sdarot.click/watch/175-%D7%A9%D7%A7%D7%A8-%D7%9C%D7%99-lie-to-me/season/1/episode/1

(*) שימו לב! זכרו, יש להגיש את שלושת הקליפים של הרפרט (ראו לעיל) עד לתחילתו של שיעור 3.

(נושא אופציונאלי:) אלימות כתחרות על דומיננטיות רגשית (לא רק תחרות של כוח פיזי) ואלימות כשת"פ בין תוקףמנצח לקורבןמפסיד

לקראת השיעור נא לקרוא:
"Asymmetrical Entrainment of Forward Panic and Paralyzed Victims" (Pp. 102-112) In: Collins, R. 2008. Violence: A Micro-sociological Theory.

וידיאו של גור כלבים קטן ש אוכל לחבורה של אריות את ה אוכל ו תוקף אותם כל פעם ש מנסים לאתגר אותו – דוגמא לדומיננטיות רגשית-מצבית ש לא מבוססת על כוח פיזי:
https://www.facebook.com/WINWIN.CO.IL/videos/10154137413839601/

שלוש סיטואציות ישראליות-ירושלמיות עכשוויות (מאינתיפאדת הסכינים) של אלימות בהם מתעמתים סכינאים צעירים עם כוחות הביטחון:
• http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/730/548.html
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4613790,00.html
• http://news.walla.co.il/item/2897051

3) המקרה של חיילים ורגשות מתח ופחד בשדה הקרב

Plamper, Jan. 2009. “Fear: Soldiers and Emotion in Early Twentieth-Century Russian Military Psychology.” Slavic Review 68(2):259-283

(*) לקראת השיעור, נא לצפות בתיעוד נדיר שנתפס במצלמת-גוף (go-Pro) של אנשי דאע"ש.
"פאניקה בקרב: הסרטון שדאעש לא רוצה שתראו." מקור: רויטרס, פורסם ב: 29.04.16, זמין לצפייה בקישור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4797380,00.html

4) המתודולוגיה המתהווה של מחקר הווידיאו העכשווי: ממחקר איכותי למחקר כמותי ובחזרה


יואב, עידו. 2013. רנדל קולינס, אלימות: תיאוריה מיקרו-סוציולוגית. סוציולוגיה ישראלית, גיליון יד מס' 2, תשע"ג. עמודים: 451-454

זמין להורדה בקישור:
http://www.socis.tau.ac.il/index.php/issues/17-2-2013

מאמר רשות: ש. גיורא שוהם, שרה בן-דוד, רבקה ודמני, יוסף עטר, סוזן פלמינג. 1974. מעגלי האינטראקציה באלימות. מגמות כ(4), עמודים 432-444.

כפי שנאמר בפתיח - בשני העשורים האחרונים הפכו סרטוני וידיאו זמינים מאי פעם. תיעוד וויזואלי זה, נעשה פעמים רבות באופן "ספונטני", ומלווה בסאונד ותמונות באיכות גבוהה. לדעת רבים, עושר אמפירי זמין וחסר תקדים זה, מחייב חשיבה מחדש של מתודולוגיות בהן עושים כיום שימוש רוב העוסקים במדעי ההתנהגות; ואפשר שתהליך זה דומה למה שארע במדע עם תפוצת המיקרוסקופ בחצי השני של המאה ה-17. בקצרה, כיום שלא כבעבר, ניתן לשחזר בדיוק ולמדוד התנהגויות של אנשים בדיוק מיקרוסקופי, ולנוע בין מדידות איכותיות של התנהגויות, למדידות כמותיות, ולהפך. למרות האמור, גם כיום, קשה למצוא פרסומים ומחקרים הנסמכים על וידאו במדעי ההתנהגות והחברה, ורוב החוקרים, עושים שימוש מסורתי במתודולוגיות כמו ראיונות, אתנוגרפיות, ושחזורים על פי הזיכרון של התנהגויות, וכד'.
במסגרת הרצאה זו, יציג ד"ר עידו יואב מתודולוגיה מקורית שפיתח (בעת ששהה באוניברסיטה של פנסילבניה) לניתוח ננו-התנהגותי של רגשות על פי סרטי וידיאו.
ההדגמה של המתודולוגיה כאמור תתבסס בחלקה הראשון, על פיסת וידאו דרמטי בן 9 שניות בלבד, במהלכו נראה צועד ראש הממשלה יצחק רבין אל מותו (נובמבר 4, 1995). זמין לצפייה (מדקה 06:51 ואילך):
https://www.youtube.com/watch?v&eq;ybhmZMZOaKI

הניתוח ממיר מידע איכותי-התנהגותי עשיר לכדי דפוסים כמותיים גרידא. לבסוף, שב הניתוח לממד האיכותי של ההתנהגות על מנת לעריך מה "באמת" הרגישו מאבטחי השב"כ בזמן אמת (חשש? ביטחון יתר? שאננות? שיכרון חושים?).

5) היבטים מתודולוגיים 2: שיטות למדידה רגשית-קוגניטיבית של התנהגויות צילומיות (כמו פוקוס, זום, תזוזות ספונטניות, נשימות, וקריאותדיבור תוך כדי צילום) של מתעדיםצלמים (חובבים). בשיעור זה ידונו גם היבטים אתיים של מחקרי וידיאו.

נא לקרוא את המבוא הקצר לספר:

Heath C, Hindmarsh J and Luff P. 2010. Video in Qualitative Research: Analysing
Social Interaction in Everyday Life. CA: SAGE Publications Inc.

רשות: אריאלי, תמר, וניסים כהן. 2013. סביבת קונפליקט כשדה מחקר: אתגרים ומדגם כדור השלג. פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים. כ(2), עמודים 2-26.

(**) מכאן ואילך חלק קבוע מהשיעור יוקדש להצגת הרפרטים האישיים ודיון בקליפים שיוצגו.

6) סיטואציות אלימות כריטואל מצבי-רגשי – גישתו התיאורטית של רנדל קולינס

Joachim J. Savelsberg and Sarah Flood. 2011. "American Criminology Meets Collins: Global Theory of Intellectual Change and a Policy-Oriented Field". Sociological
Forum 26(1):21-44

Collins, Randall. 2012. "C-escalation and D-escalation: A Theory of the Time-dynamics of Conflict." American Sociological Review 77(1):1-20

McClelland, Kent. 2014. "Cycles of Conflict: A Computational Modeling Alternative to Collins's Theory of Conflict Escalation". Sociological Theory 32(2):100-127

7) ניתוח פסיכולוגי-רגשי של סיטואציות אלימות על פי גישתו של תומאס שף

Scheff, Thomas J. 2000. "Shame and the Social Bond: A Sociological Theory". Sociological Theory 18(1):84-99

כמו כן, נא לקרוא את ההקדמה (עמודים ix עד xv) ולסקור את תרשימים 1-4 (עמוד 68) בספר:

Thomas J. Scheff and Suzanne M. Retzinger. 1991. Emotions and Violence Shame and Rage in Destructive Conflicts. Lexington Books: D.C. Heath and Company/Lexington, Massachusetts/Toronto. Pp. ix-xv, 68

שני מאמרי רשות מומלצים:
פייגה, מיכאל. 2015. "‏רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות הדתית." תיאוריה וביקורת, גיליון 45, עמ' 31-56.
אזולאי, אריאלה. 1996. "סימן משמים: רצח בזירה שטופת אור." תאוריה וביקורת, גיליון 9, עמ' 241-274.

(*) במהלך השיעור ידון המקרה של רוצח רוה"מ יגאל עמיר על פי התיאוריה של שף וידונו התנהגויותיו שתועדו בווידיאו של קמפלר, כשהמתין בזירה ב 40 דקות שקדמו לרצח. נדון, בפחד ובמתח שניכר בגופו ובטכניקות הגופניות-רגשיות שהפעיל הנ"ל כדי להכין עצמו לירי. אנא צפו בוידיאו של קמפלר כפי ששודר בחדשות ערוץ 2. במיוחד, שימו לב להתנהגויותיו של עמיר עד לכניסתו של ראש הממשלה לזירה. צפו עד לדקה 06:51 בקישור להלן:
https://www.youtube.com/watch?v&eq;ybhmZMZOaKI

(**) ככל שהזמן יאפשר נדון גם בווידיאו שצולם ע"י ארגון בצלם ובו תועד החייל אלאור עזריה יורה בקור רוח בחברון. זמין לצפייה בקישור:
https://www.youtube.com/watch?v&eq;S8WK2TgruMo
נשאל אודות הקשר הפסיכולוגי מול ההתנהגות בזירה, האם קייםלא קיים דמיון בין עמיר ועזריה.

8) ניתוח סיטואציות אלימות בדגש סוציולוגי-פנומנולוגי על גוף, ותשוקה על פי ג'ק כץ

נא לקרוא את הפרק הראשון (Righteous Slaughter) בספר (עמודים 12-51):

Katz, Jack. 1988. Seductions of crime: moral and sensual attractions in doing evil. New York: Basic Books. Pp. 12-51

(*) בשיעור זה יידון המושג של "פאניקה מתפרצת" (forward panic) כמקרה שבו להט יצרים גופני וקולקטיבי מביא קבוצה בעלת כוח-עדיף, להיכנס בבת אחת לטראנס רגשי סוחף, שמסתיים בהפעלת ייתר של כוח (over kill). בשיעור נשווה בין שחזור ההתנקשות ביוליוס קיסר (The assassination of Julius Caesar):
https://www.youtube.com/watch?v&eq;7FvgP5hO99o
ובין אלימות משטרתית במקרה של רודני קינג (1992), שזעזע את אמריקה ועורר מהומות גזעיות קשות (Rodney King riots dramatic news clips 1992):
https://www.youtube.com/watch?v&eq;rbsk7upx7s0
שני מאמרי רשות נוספים מומלצים:
Collins, Randall. 2013. "Entering and leaving the tunnel of violence: Micro-sociological dynamics of emotional entrainment in violent interactions." Current Sociology 61(2):132–151.

McCleery, Martin J. 2016. “Randall Collins’ forward panic pathway to violence and the 1972 Bloody Sunday killings in Northern Ireland.” The British Journal of Politics and International Relations 18(4):966–980.

9) אלימות בהפגנות גדולות בהתנגשות בין מפגינים לכוחות שיטור ושימוש במספר רב של קטעי וידיאו קצרצרים

Nassauer, Anne. 2015. Effective crowd policing: empirical insights on avoiding protest violence. Policing: An International Journal of Police Strategies & Management 38(1) 3-23

(*) מאמר פורץ דרך זה של החוקרת הגרמנית אן נאסואר מנסה לשחזר את הרגע שבו פרצה אלימות בין מפגינים לכוחות שיטור. המאמר מתבסס על שיחזור בנוסח פסיפס של מספר רב של הפגנות, באמצעות מספר רב של קטעי וידיאו שהועלו לרשתות. המחקר מצליח לאתר דפוסים של אלימות, שנוטה לפרוץ במיוחד כאשר נקטעת ברגע דרמטי מסויים התקשורת שבין כוחות שיטור ונציגי המפגינים.

מאמר רשות: אמיר, מנחם. כח בפיקוח - התנהגות אלימה של שוטרים: אנשים, מצבים וארגון. 2000. סוציולוגיה ישראלית, גיליון ב מס' 2, תש"ס. עמודים: 717-719
(*) כמו כן, בהקשר האמור ובהמשך לשיעור שקדם, ידון בכיתה המקרה הישראלי שבו תועד שוטר יס"מ ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי (התקרית צולמה בחולון, 27 באפריל 2015). בעקבות ההפצה של סרטון זה ברשתות החברתיות פרצו הפגנות יוצאי אתיופיה במהלך מאי 2015.
זמין לצפייה בקישורים:
https://www.youtube.com/watch?v&eq;-txCOMZive4
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4672064,00.html
ראו גם: "שוטרים הכו חייל מכות קשות ללא סיבה (מבט עם יעקב אילון)"
https://www.youtube.com/watch?v&eq;R1nvvur00J0
צפיית רשות, "פגישת רה"מ נתניהו עם החייל דמאס פיקדה." זמין בקישור:
https://www.youtube.com/watch?v&eq;ChVejb1uXWY
כמו גם קריאה בראיון עם "השוטר המכה": "הייתי רוצה להיפגש עם ראש הממשלה ולספר לו מה קרה באמת" (ידיעות אחרונות). זמין בקישור:
http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid&eq;9461

10) הצד השלישי – התנהגויות של הקהל בסיטואציות אלימות: אדישות, מניעה, או ליבוי של יצרים

Parks, Michael J., D. Wayne Osgood, Richard B. Felson, Samantha Wells, and Kathryn Graham. 2013. Third Party Involvement in Barroom Conflicts. Aggress Behav 39(4): 257–268

מאמר רשות:

Levine, Mark, Paul J. Taylor, and Rachel Best. 2011. Third Parties, Violence, and Conflict Resolution: The Role of Group Size and Collective Action in the Microregulation of Violence. Psychological Science 22(3) 406–412

לקראת השיעור נא לצפות בשלושת הקליפים הבאים ולאתר את התפקידים המגוונים והמורכבים שיש לקהל בסיטואציות האלימות הללו:

(*) תיעוד CCTV במרחב הציבורי - מקרה של אלימות במשפחה בישראל 2011, אב (חרדי) מכה את ביתו (שמקבלת את הדין בהכנעה) מול כל המשפחה ועוברי אורח באזור הכותל המערבי. רק לאחר התערבות של זרים, האלימות חדלה:
https://www.youtube.com/watch?v&eq;UOoxtAhfBm4

(*) תיעוד CCTVטלפון חכם במרחב הביתי – 2004, אב אמריקאי לבן (כפי הנראה שופט במקצועו) צולם מכה את ביתו. האם מסייעת ומונעת גם יחד, והילדה מתנגדת ובוכה:
https://www.youtube.com/watch?v&eq;Su5uT_gDigM

(*) ינואר, 2010: "תיעוד: ניסיון רצח של מאבטחים במועדון - Shooting in club"
https://www.youtube.com/watch?v&eq;3eaWV63C6Lw


11) מהי "אליטה אלימה"? המקרה המיוחד של צלפים, רוצחים שכירים, מחבלים מתאבדים, וטייסי קרב – אלו שכן מצליחים לייצר אלימות מאוד יעילה!

Collins, Randall. 2008. Violence: a micro-sociological theory. Princeton: Princeton University Press.
מתוך הספר נא לקרוא עמודים: 381-386, 430-447
--
"רישיון להרוג - הלוחמים שחיסלו בשירות המדינה". נא לצפות בכתבה אודות מתנקשים מקצועיים מכוחות הביטחון הישראליים: עומרי קרונלנד | חדשות 2 | פורסם 17/02/17 21:49
http://www.mako.co.il/news-military/security-q1_2017/Article-be59dc8ae9d4a51004.htm?sCh&eq;31750a2610f26110&pId&eq;205613635

רוסיה: "ניסיון התנקשות בליאוניד קולסניקוב":
https://www.youtube.com/watch?v&eq;H8QNIRgmmLw
ישראל: "תיעוד מצלמת אבטחה - ראש מועצת ג'וליס סלמאן עאמר יורה בקבלן מוניר נבואני מספר פעמים":
https://www.youtube.com/watch?v&eq;mhud4-H1XeM
מפארגוואי: התנקשות באיש עסקים ארגנטינאי בידי שני רוצחים שכירים (מאי 2013, בעיר לאמבארה):
https://www.youtube.com/watch?v&eq;VEgutxkUc8Y
פרו: תיעוד של חוליית מתנקשים באיש עסקים בפרו:
https://www.documentingreality.com/forum/f166/assassination-businessman-felix-pascual-gonzales-surquillo-peru-123841/

12) האם תיעוד ווידיאו של סיטואציות בידי אזרחים, מצלמות-גוף של שוטרים, או טלוויזיות במעגל סגור (CCTV) וניטור של מרחבים ציבוריים 24/7, מצמצמים פשיעה ואלימות?

המקרה הישראלי של פרויקט מצלמות-גוף לשוטרים 2017:

לקראת הדיון בכיתה, נא לקרוא את טיוטת הנוהל המוצע. זמין בקישור:
http://yoursay.police.gov.il/1839/1001
כמו כן, נא לצפות בראיון שערך ירון לונדון בתוכנית "לונדון את קירשנבאום 14.06.17" עם רפ"ק דנה צ'רנובלסקי, היועצת המשפטית לפרויקט מצלמות הגוף במשטרת ישראל. זמין לצפייה בקישור (מדקה 19:20 ואילך):
http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID&eq;1251094

ראו גם כתבה ב"הצינור" (ערוץ 10), 30.05.16 - דורון הרמן ב ראיון עם גיא לרר- דקה 01:30 עד 04:35
"....רודפים ומצלמים...השוטרים מבינים שאם יורים (04:14) אה...שאין איום, אז גם הם יכולים ללכת לחקירת מח"ש. ולכן, כולם באים לזירות האלה שהן טעונות מאוד, הם באים הרבה יותר מפוכחים, ערים לצילומים, (04:25) ערים למצלמות...."

http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID&eq;600339&sid&eq;169&pid&eq;58

קריאת רשות: מאמר זה מנסה להעריך את היעילות של CCTV. המחקר מסכם שלל מחקרים קודמים שנעשו אודות ההשפעה שיש ל CCTV על ירידה בפשיעה במרחבים מצולמים. הוא מוצא כי בסיכום חלה ירידה מובהקת אך נמוכה ומאכזבת משהו של רק כ 16% בפשיעה. יחד עם זאת, נמצא כי במגרשי חנייה ספציפית חלה ירידה של יותר מ 50%. כמו כן, נמצא כי שימוש ב CCTV יותר אפקטיבי בבריטניה דווקא, מאשר במקומות אחרים, למשל, ארה"ב.

Welsh, Brandon C. and Farrington, David P. 2009. "Public Area CCTV and Crime Prevention: An Updated Systematic Review and Meta‐Analysis." Justice Quarterly 26(4):716-745

קריאת רשות: מה קורה בצד של אלו שצופים ב CCTV - מחקר אודות גניבות קטנות מחנויות מרכול בארה"ב באמצעות ווידיאו במעגל סגור. המחקר חושף ומתעד הטיה גזעית ברורה בקרב הצוות המתעד ומעלה לדיון את שאלת "הפרופיילינג":

Dean A. Dabney, Laura Dugan, Volkan Topalli and Richard C. Hollinger. 2006. “The Impact of Implicit Stereotyping on Offender Profiling: Unexpected Results From an Observational Study of Shoplifting.” Criminal Justice and Behavior 33(5):646-674


חומר חובה לקריאה:
Collins, Randall. 2008. Violence: a micro-sociological theory. Princeton: Princeton University Press.

חומר לקריאה נוספת:
Collins, Randall. 2008. Violence: a micro-sociological theory. Princeton: Princeton University Press.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 30 %
הגשת עבודה 0 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 70 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה