נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: מדע המדינה

סמסטר: שנתי

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופסור מריו שניידר

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: msmarios@huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ג', בין 16.00-17.00
חדר 4319 מדעי החברה

מורי הקורס:
פרופ מריו שניידר

תאור כללי של הקורס:
הקורס מציע מבוא לגישות ותיאוריות מרכזיות במדע המדינה. בכך, מבקש הקורס ליצור תשתית ראשונית למחקר ברמת המוסמך בדיסציפלינה. לתפיסתנו, חוקר טוב במדע המדינה בפרט ובמדעי החברה בכלל, צריך להכיר היטב את ההיסטוריה של הדיסציפלינה, הויכוחים המרכזיים בין גישות תיאורטיות, אידיאולוגיות ומתודולוגיות שונות אשר אפיינו ומאפיינות אותה, והחוקרים וההוגים המרכזיים אשר פעלו במסגרתה. עם זאת, היכרות זו אסור לה שתהפוך לשינון יבש של טענותיהם של חוקרים, אלא צריכה להיות מלווה בחשיבה עצמאית וביקורתית על אודות המחקר במדעי החברה ומדע המדינה. הציפייה מכם היא לחשוב באופן ביקורתי ועצמאי על הטקסטים הנלמדים במסגרת הקורס, ובתוך כך להתמודד עם שאלות נוקבות ואף אפיקורסיות באשר למחקר הפוליטי עצמו: האם יכול להתקיים מחקר אובייקטיבי במדעי החברה? האם ובאיזו מידה ניתן להתייחס למחקר החברתי והפוליטי כ"מדע"? מהו ההבדל בין טענה "נכונה" ו"לא נכונה" במדע המדינה? מהו היחס בין תיאוריה ופילוסופיה פוליטית ובין מחקר אמפירי במדע המדינה? מה בדיוק אנו משווים כאשר אנו עושים "מחקר השוואתי"? מהו הקשר בין מתודולוגיה ותיאוריה? אלה הן רק כמה מן השאלות בהן נרצה לדון במהלך הקורס.
אנו סבורים כי השילוב בין למידה מאומצת לרכישת ידע חדש ובין חשיבה מקורית וביקורתית על אודות ידע זה היא המתכון המנצח ליצירתו של חוקר טוב במדע המדינה. אין לנו ספק כי היקף הקורס רחוק מלאפשר לנו להשיג מטרה זו, אך אנו מקווים כי ה"טעימות" אותן תחוו בקורס זה יעוררו אתכם לרצות ולהעשיר את עולם הידע שלכם בהמשך דרככם המחקרית.

מטרות הקורס:
הקורס בנוי מארבעה נדבכים:
חלק א': מבוא לקורס וסוגיות בסיסיות בפילוסופיה של מדעי החברה
חלק ב': מספר גישות ותיאוריות מרכזיות במדע המדינה
חלק ג': דיון ביקורתי בתיאוריות וסוגיות מרכזיות במדע המדינה
חלק ד' (לאורך כל השנה): ביצוע פרויקט מחקרי בקבוצות עבודה והצגתו בכנס

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
כתוצאה מהחלק הראשון הסטודנטים אמורים לרכוש ידע בסיסי על השאלות הבסיסיות בפילוסופיה של מדעי החברה.
החלק השני יביא את הסטודנטים לרמת ידע סבירה לגבי התאוריות המרכזיות והתת-דיסציפלינות במדע המדינה: הגישה ההתנהגותית, הבחירה הרציונאלית, מרקסיזם וניאו-מרקסיזם, המוסדיות החדשה, גישות תרבותיות, פמיניזם, פוסט-מודרניזם ופילוסופיה פוליטית.
בחלק השלישי של הקורס נדון בכמה סוגיות מרכזיות במדע המדינה אשר בהן באות לידי ביטוי מחלוקות תיאוריות ומתודולוגיות בין גישות שונות בדיסציפלינה: תיאוריית המודרניזציה, תיאוריית התלות ומודרניות-מרובה, אליטות, דמוקרטיה ותקשורת, וטוטאליטריות. בסיומו של חלק זה נקדיש שיעור לדיון בקשר שבין הוראת מדע המדינה והפרקסיס הפוליטי.
במקביל לשיעורים הפרונטאליים, במהלך השנה יבצעו הסטודנטים פרויקט מחקרי עצמאי במסגרת הפרוייקט, יבחרו הסטודנטים נושא ושאלת מחקר אשר נוגעים לתחום הפוליטי (במובן הרחב של המילה) ואשר מעניינים אותם באופן אישי. הם יבצעו "מיני-מחקר" עצמאי בקבוצות עבודה קטנות, יכתבו ויגישו עבודה מסכמת במתכונת של מאמר מקוצר, ולבסוף יציגו את תוצאות מחקרם ביום עיון מסכם אשר ידמה השתתפות בכנס מדעי.

דרישות נוכחות (%):
100% מהשיעורים

שיטת ההוראה בקורס: יש לציין כי היעדרות של מעל שלוש פעמים בסמסטר לא תאפשר זכאות לציון סופי בקורס. היעדרות בשל מילואים או מחלה תתקבל, אולם יש להופיע לשאר המפגשים ולהשלים את חומר הקריאה באופן עצמאי. יש להגיע לשיעור עם עותק מודפס או אלקטרוני של המאמרים הנידונים בו.
תאריכים חשובים
הצגת מאמרים וביקורת בכיתה – לפי שיבוץ בתחילת השנה
הגשת שני ניירות עמדה על פריט אחד מחומר הקריאה – לפני השיעור הרלוונטי (אחד בסמסטר א' והשני בסמסטר ב')
אישור נושא לפרויקט סיום – עד ה-3 בדצמבר 2013
הגשת הצעת מחקר לפרויקט סיום – 24 בדצמבר 2013
פגישות קבוצתיות א' – 14 בינואר 2014
אישור מחקר על ישראל – 16 בפברואר 2014
בוחן בקיאות – 18 בפברואר 2014
פגישות קבוצתיות ב' – 11 במרץ 2014
הגשה בכתב של פרויקט הסיום – 29 באפריל 2014
פגישות קבוצתיות ג' – 13 במאי 2014
שליחת תמצית הצגת מחקר על ישראל – 27 במאי 2014
הגשה של תיקונים לעבודת הסיום – 10 ביוני 2014
הצגה בכיתה של מחקרים על ישראל – 17 ביוני 2014
שליחת דף עם הערות על המחקרים המוצגים ביום העיון – 25 ביוני 2014
יום עיון מסכם – 26 ביוני 2014

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
תיאור השעורים
מצוין כאן סדר הדיונים בקורס ללא תאריכים מדויקים בשל שינויים אפשריים במבנה הקורס. כל הפריטים נמצאים באתר האינטרנט של הקורס. ליד כותרת כל אחד מהנושאים מצוין בסוגריים מספר השיעור המשוער בו נדון בנושא זה. כמה מקטעי הקריאה מסומנים בכוכביות (**) ועליהם לא ניתן להגיש נייר עמדה.

חלק ראשון: מבוא לקורס וסוגיות בסיסיות בפילוסופיה של מדעי החברה
שיעור מבוא (1)
הצגת הקורס. ההיסטוריה של הגישות השונות במדע המדינה בעולם ובאוניברסיטה העברית: האם פלורליזם אקלקטי?

אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה ומחקר חברתי (2)
Ruben, D. H. (2001), "Social Properties (Facts and Entities): Philosophical Aspects," in: International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, pp. 14391-14397.**
Bunge, M. (2001), "Sociology, Epistemology of," in: International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, pp. 14569-14574.**

הסבר: מתי הסבר מנבא? מתי אנו טועים? מה ההבדל בין הסבר במדעי הטבע להסבר במדעי הרוח והחברה? (3)
המפל, קרל , "הסבר במדע ובהסטוריה", בתוך: אלעזר וינריב (עורך), חשיבה היסטורית, כרך ב' 41-61.
Wolters, G. (2004), "Carl Gustav Hempel (1905–97)" in International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, pp. 6658-6660.**

על הוכחה, הפרכה ותיאוריה (4)
פופר, ק. (תשנ"ג), "מדע: השערות והפרכות", מתוך זיסר ב. (עורך) מדע המדינה לגווניו, האוניברסיטה הפתוחה, 182-213.
קון, ת. (תשנ"ג), "תפקידה של הדוגמה במחקר המדעי", אצל זיסר, ברוך (ערך) מדע המדינה לגווניו, 213-233. JA 71 M34
Hancke, B. (2009), Intelligent Research Design, Oxford: Oxford University Press. Chapter 1: "Research in the Social Sciences".**

מדעי החברה: רעיונות ומושגים בסיסיים (5)
Weber, M. (1961), Basic Concepts in Sociology, New York: Philosophical Library, chapters 1-7, pp. 25-83.
http://www.ne.jp/asahi/moriyuki/abukuma/weber/method/basic/basic_concept_frame.html
http://www.questia.com/PM.qst?action&eq;openPageViewer&docId&eq;11309421
דורקהיים, א. (2006), הכללים של המתודה הסוציולוגית, תל אביב: רסלינג. עמ' 15-31, 55-92.

חלק שני: גישות ותיאוריות מרכזיות במדע המדינה
הגישה ההתנהגותית (6)
Dahl, R. A. (1961), "The Behavioral Approach in Political Science: Epitaph for a Monument to a Successful Protest," The American Political Science Review 55(4): 763-772.**
Falter, J. W. (2001), "Political Behavioralism," in: International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, pp. 1125-1128.**
Plutzer, Eric (2002), “Becoming a Habitual Voter: Inertia, Resources, and Growth in Young Adulthood,” American Political Science Review 96(1): 41-56.

הבחירה הרציונלית (7)
Tsebelis, G. (1990), Nested Games: Rational Choice in Comparative Politics (Berkeley: University of California Press, 1990). Chapter 2: "In Defense of the Rational Choice Approach". pp. 18-47.
Schelling, T. (2010), "Game Theory: A Practitioner's Approach," Economics and Philosophy 26: 27-46.
Friedman, J. (1995), “Introduction: Economic approaches to politics” in his (ed.) The Rational Choice Controversy. Yale University Press, 1-25.

ניאו-מרקסיזם (8)
Therborn, G. (1986), “Karl Marx returning: The Welfare State and neo-Marxist, Corporatist and Statist Theories,” International Political Science Review 7(2): 131-164.
הורקהיימר, מ. (1993), "תיאוריה מסורתית ותיאוריה ביקורתית (1937)", מתוך ת. ו. אדורנו ומ. הורקהיימר אסכולת פרנקפורט (מבחר), ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר, 57-99.
אדורנו, ת. ו. (1993), "התורה הפרוידיאנית ודפוסי התעמולה הפאשיסטית", מתוך ת. ו. אדורנו ומ. הורקהיימר אסכולת פרנקפורט (מבחר), ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר, 57-99.



המוסדיות החדשה (9)
Hall, P. A., and R, C. R. Taylor (1996), “Political Science and The Three New Institutionalism,” Political Studies (XLIV): 936-957.

גישות תרבותיות (10)
Sewell, W. H. Jr. (1999), “The Concept(s) of Culture,” in: V. E. Bonnell and L. Hunt (eds.) Beyond the Culture Turn: New Directions in the Study of Society and Culture, Berkeley, California: University of California Press, 35-61.
Scott, J. C. (1985), Weapons of the Weak :Everyday forms of Peasant Resistance, New Haven: Yale University Press, 1985. Chapters 1 & 2, pp. 1-47.

פמיניזם (11)
MacKinnon, C. A. (1989), Toward A Feminist Theory of the State, Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, Chapter 8 “The Liberal State” pp. 157-170, and Chapter 13 “Toward Feminist Jurisprudence” pp. 237-249.

פוסט-מודרניזם (12)
Foucault, M. (2000), “Truth and Power”, in: James D Faubion (ed.), Power: The Essential Works of Michel Foucault 1954-1984 Vol.3, New York: New Press, p. 111-133.

פילוסופיה פוליטית: הגדרה (13)
שטראוס, ל. (2001), "מהי פילוסופיה פוליטית?" בתוך: ל. שטראוס, ירושלים ואתונה: מבחר כתבים, ירושלים: מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, עמ' 89-122.

פילוסופיה פוליטית: צדק חלוקתי (14)
Rawls, J. (1971), A Theory of Justice, Oxford University Press, Chapter 1: "Justice as Fairness", pp. 2-46.
Nozick, R. (1992), “Distributive Justice,” in: S. Avineri and A. de-Shalit (eds.) Communitarianism and Individualism, Oxford: Oxford University Press, pp. 137-150.

פילוסופיה פוליטית: כלכלה ופוליטיקה (15)
Hayek, F. (1978), “The Constitution of a Liberal State” and “Economic Freedom and Representative Government”, in: New Studies in Philosophy, Politics, Economics and the History of Ideas, Chicago: University of Chicago Press, p. 98-118.
האייק, פ. (1998), הדרך לשעבוד, ירושלים: הוצאת שלם, מבוא ופרקים א'-ה', עמ' 3-51.

חלק שלישי: דיון ביקורתי בתיאוריות וסוגיות מרכזיות במדע המדינה
תיאורית המודרניזציה ותיאוריית התלות (16)
Rostow W. (1962), The Stages of Economic Growth, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 1-15.
Almond, G. (1960), “A Functional Approach to Comparative Politics,” in Almond G. and J. Coleman, The Politics of Developing Areas, Princeton: Princeton University Press, pp. 3-25
Gunder Frank, A. (1984), “The Development of Underdevelopment” in: C. Wilber (ed.) The Political Economy of Development and Underdevelopment, New York: Random House, pp. 99-108.

מודרניות ודמוקרטיה (17)
Eisenstadt, S. N. (2000), “Multiple Modernities,” Daedalus 129 (1): 1-29.
Habermas, J. (1994), "Three Normative Models of Democracy," Constellations 1(1): 1-10.
Habermas, J. (2006), "Political Communication in Media Society: Does Democracy Still Enjoy an Epistemic Dimension? The Impact of Normative Theory on Empirical Research," Communication Theory 16: 411-426.


תיאוריות של אליטות (18)
Pareto, V. (1968), The Rise and Fall of the Elites: An Application of Theoretical Sociology, New Jersey: The Bedminster Press, pp. 5-14, 59-89. HM 141 P283
Albertoni, E. A. (1987), Mosca and the theory of elitism, Oxford: Blackwell, pp. 107-130 (“The Italian School of Elitists – between myth and reality”, and “The development of elitism in the English-speaking intellectual political tradition”).


טוטאליטריות (19)
Arendt, H. (1966), “Total Domination” in: The Origins of Totalitarianism, New York: Harcourt, Brace & World, pp. 437-479.

תפקיד המורה למדע המדינה והקשר בין ההוראה של מדע המדינה לפרקסיס פוליטי (20)
de-Shalit, A. (2005), “Teaching Political Philosophy and Academic Neutrality,” Theory and Research in Education Vol. 3, 97-129, http://tre.sagepub.com/cgi/reprint/3/1/97

שיעור מסכם: חקר הפוליטיקה הישראלית (21)
הצגת מחקרים עכשוויים על הפוליטיקה הישראלית על ידי הסטודנטים.

חומר חובה לקריאה:
כמפורט בסעיף הקודם, רשימת נושאים.תוכנית הלימודים בקורס.

חומר לקריאה נוספת:
תיתכן הוספת חומר לימוד, במשך השנה, בהתאם לצרכי הכיתה.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה24 %
השתתפות 5 %
הגשת עבודה 6 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 20 %
פרויקט מחקר 35 %
בחנים 10 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: