לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

דיאלוג והכרה בסכסוכים אתנו-לאומיים מתמשכים - 54741
English
הדפסה
 
סגור סגירה חלון
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 31-10-2017
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חקר סכסוכים, ניהולם ויישובם

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר מיה כהנוב

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: Maya.Kahanoff@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ב' בתאום מראש

מורי הקורס:
ד"ר מיה כהנוב

תאור כללי של הקורס:
על מרכזיותם של היבטים פסיכולוגים ורגשיים בסכסוכים חברתיים אתנו-לאומיים מתמשכים נכתב רבות. אנו יודעים כי מעבר לעמדות הגלויות של צדדים בסכסוך נמצאים, בין היתר, גם תהליכים רגשיים לא מודעים המחריפים את הקונפליקט החברתי -אידיאולוגי-פוליטי. הקורס המשלב סדנה התנסותית יחקור היבטים אלה, תוך התמקדות בנושא הזיכרונות הקולקטיביים הטראומטיים של הקבוצות המעורבות בקונפליקט ובצורך בהכרה בהם כגורם העשוי לקדם טרנספורמציה של קונפליקט ופיוס.
באמצעות הסדנה נחקור את האפשרות לנהל דיאלוג במצב של קונפליקט קיומי ולהתמודד עם החסמים הפסיכולוגיים המקבעים אותו ומונעים פתרונו; ההתנסות הקבוצתית תלווה בחקירה וניתוח תיאורטי-אנליטי בעזרת מושגים מתחום הפסיכולוגיה החברתית והפסיכו דינמית. כמו כן נתוודע לגישות של טרנספורמציה של קונפליקט ותהליכי פיוס שהתרחשו במקומות שונים בעולם ונדון ברלבנטיות לקונטקסט שלנו. בקורס ישולבו מרצים אורחים וצפייה בסרטים.

מטרות הקורס:
לאפשר לסטודנטים לחוות וללמוד על תהליכים רגשיים המתרחשים במצבי סכסוך מתמשך ומורכב – הן ברמה הקבוצתית והן באופן אישי; להעמיק את החקר וההבנה של השפעתם העמוקה על אפשרות פתרון סכסוכים ולפתח יכולות דיאלוגיות במצבים של קונפליקט בין-קבוצתי.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

* לאפשר לסטודנטים לחוות וללמוד על תהליכים רגשיים המתרחשים במצבי סכסוך מתמשך ומורכב – הן ברמה הקבוצתית והן באופן אישי;
* להעמיק החקר וההבנה של השפעתם העמוקה על אפשרות פתרון סכסוכים
* לפתח יכולות דיאלוגיות במצבים של קונפליקט בין-קבוצתי.

דרישות נוכחות (%):
נוכחות בכל הפגישות חובה; השתתפות פעילה, כתיבת יומן והצגת נושא בכיתה (30%)
הגשת עבודת גמר בסיום הקורס (70%)

שיטת ההוראה בקורס:

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
שיעור ראשון
היכרות וכניסה לנושא
שיעור שני
אחרות, זהות, דיאלוג
שיעור שלישי ורביעי
היבטים פסיכולוגיים ורגשיים של סכסוכים אתנו-לאומיים מתמשכים
שיעור חמישי ושישי
נרטיבים, טראומה קולקטיבית וקונפליקט
שיעור שביעי ושמיני
ידיעה ושתיקה
שיעור תשיעי ועשירי
על עדות והכרה
שיעור אחד עשר ושנים עשר
פרספקטיבות של דיאלוג
שיעור שלושה-עשר וארבע עשר
פוליטיקה ופרקטיקות של התפייסות....

חומר חובה לקריאה:
שיעור ראשון
היכרות וכניסה לנושא


שיעור שני
אחרות, זהות, דיאלוג

קריאה:
ארליך, ש (2001) "אחרות, גבולות ודיאלוג – הרהורים", בתוך: ח. דויטש ומ. בן-ששון (עורכים) האחר – בין אדם לעצמו ולזולתו, ידיעות אחרונות, סידרת יהדות כאן ועכשיו, עמ' 19-36

הארדינג, מ.א. (1999) "השלכות על אנשים: הצל", בתוך: האני ולא אני, הוצאת מודן, עמ' 75-104


שיעור שלישי ורביעי
היבטים פסיכולוגיים ורגשיים של סכסוכים אתנו-לאומיים מתמשכים

קריאה:
I.
בר-טל, ד (2007) לחיות עם הסכסוך: ניתוח פסיכולוגי-חברתי של החברה היהודית בישראל, ירושלים: כרמל. מתוכו: התשתית הפסיכולוגית של סכסוכים בלתי-נשלטים: המשגה (עמ 24-52); מנטאליות של מצור (עמ 79-111)

II.
Kelman, H. (1999) “The interdependence of Israeli and Palestinian national identities: the role of the other in existential conflicts”, Journal of Social Issues, 55, (3): 581-600


שיעור חמישי ושישי
נרטיבים, טראומה קולקטיבית וקונפליקט

I.
שיינברג-טז ובר-און דן (2010) "חשיבה נרטיבית", בתוך: ר. תובל-משיח, וג. ספקטור-מרזל (עורכות) (2010). מחקר נרטיבי: תיאוריה , יצירה ופרשנות. ירושלים: מאגנס, עמ' 81-105
/
אורבך, י (2010) "נרטיבים לאומיים ביישוב סכסוך בעל אופי זהותי", בתוך: י. בר-סימן טוב, חסמים לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ' 158-187
/
צוקרמן, מ (1993) "עבר שאינו עובר", זמנים, 45:86-94

בחירה:
כהן, ה. (2013) תרפ"ט. שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, הוצאת כתר (במיוחד עמ' 22-105).

מנאע, ע. (2017) נכבה והישרדות. ירושלים: מכון ון ליר ות"א: הקיבוץ המאוחד (במיוחד עמ' 9-16; 44-85)

אריאלי, ש. (2013) גבול בינינו וביניכם. הסכסוך הישראלי-פלסטיני והדרכים ליישובו. ידיעות אחרונות (במיוחד חלק ראשון: קיצור תולדות הסכסוך)

גודמן, מ. (2017) מלכוד 67. הרעיונות מאחורי המחלוקת שקורעת את ישראל, הוצאת דביר (במיוחד חלק א – אידיאולוגיות פוליטיות במשבר)

II.

Volkan , V. D. (2001) "Transgenerational transmissions and chosen traumas: an aspect of large-group identity", Group Analysis, 34 (1), 79-97




בחירה:

קינן, ע. (2012) כאילו היא פצע נסתר טראומת מלחמה בחברה הישראלית. ת"א: עם עובד

שפירא, מ.(2006) "הטראומה ועיבוד האבל", בתוך: כהנוב, מ וכהנא, ב. (עורכים) בעקבות ההתנתקות, ירושלים: האוניברסיטה העברית , עמ' 47-52

בשיר, אל-ח'ייירי (1997) מכתבים לעץ הלימון, ירושלים: המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית

וייץ, י. (2016) "המבט הארמני: שואה אין רק אחת", בתוך: מ. אלברשטין, נ. דוידוביץ' ור. זלשיק (עורכים), בסימן טראומה, אדום: הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת בר-אילן, עמ' 441-482


שיעור שביעי ושמיני
ידיעה ושתיקה

Winter, J. (2010) "Thinking about silence", in: E. Ben-Ze'ev, T. Ginio & J. Winter (eds.), Shadows of War. A Social History of Silence in the Twentieth Century, Cambridge University Press, pp. 3-31
/
Zerubavel, E. (2010) "The social sound of silence: Toward a sociology of denial", in: E. Ben-Ze'ev, T. Ginio & J. Winter (eds.), Shadows of War. A Social History of Silence in the Twentieth Century, Cambridge University Press, pp. 32-46
/
Vincent M. (2010) "Breaking the silence? Memory and oblivion since the Spanish civil war", in: E. Ben-Ze'ev, T. Ginio & J. Winter (eds.), Shadows of War. A Social History of Silence in the Twentieth Century, Cambridge University Press, pp. 47-67

הרצוג, ח. ולהד, כ. (2006) "ידע-שתיקה – פעולה ומה שביניהם", בתוך: ח. הרצוג וכ. להד (עורכות), יודעים ושותקים. מנגנוני השתקה והכחשה בחברה הישראלית, ירושלים: מכון ון ליר, ות"א הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 7-24

אורון, י. (2006) "מי מפחד לדבר על ג'נוסייד?", בתוך: ח. הרצוג וכ. להד (עורכות), יודעים ושותקים. מנגנוני השתקה והכחשה בחברה הישראלית, ירושלים: מכון ון ליר, ות"א הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 25-38
/
כץ, ק. ( 2017) זיכרון מודחק. סיפורי שואה של צוענים מהונגריה. ת"א: רסלינג
/
בוימפלד, י. (2006) "למה שותקים ועל מה שותקים? עדויות חיילים", בתוך: ח. הרצוג וכ. להד (עורכות), יודעים ושותקים. מנגנוני השתקה והכחשה בחברה הישראלית, ירושלים: מכון ון ליר, ות"א הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 184-191


שיעור תשיעי ועשירי
על עדות והכרה
I.
פלמן, ש ולאוב, ד. (2008) עדות; משבר העדים בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה, רסלינג, במיוחד:
לאוב, ד. "נשיאת עדות, או תהפוכות ההאזנה", עמ' 67-81; ו "אירוע-בלא-עד: אמת, עדות והישרדות", עמ' 83-96

אולמן, ח. (2012) "לראות את המחסומים: על תהליך העדות בחברה ובטיפול", בתוך: י. אליצור (עורך) כתם של עננה קלה. חיילים, צבא וחברה באינתיפאדה, אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 140-155

II.
הונת אקסל (2008), זלזול ומתן הכרה, אדום: הוצאת הקיבוץ המאוחד (במיוחד ההקדמה של ז'וזה ברונר: אתיקה של תביעה ונתינה עמ 7-34)


שיעור אחד עשר ושנים עשר
פרספקטיבות של דיאלוג
I.
בובר,מ. מ. (1973) בסוד שיח, מוסד ביאליק, ירושלים ("דו-שיח", עמ' 152-107; "יסודותיו של הבין-אנושי", עמ' 135-123)
/
מנדס-פלור, פ (2010) "חברותא וחידושה: דו-שיח כעיקרון מטא-סוציולוגי", בתוך: קידמה ונפתוליה; מאבקם של אינטלקטואלים יהודים עם המודרנה, הוצאת עם עובד/ ארון ספרים יהודי, עמ' 336-34327-36

Gurevitch, Z (1989) “The power of not understanding: The meeting of conflicting identities”, The Journal of Applied behavioral science, 25 (2), 161-173

Maddison Sara (2014) “Relational transformation and agonistic dialogue in divided societies”, Political Studies, pp. 1-17
II. התערבויות דיאלוגיות :

כץ, י. וכהנוב, מ.(1990) "סקירת דילמות בהנחיה של קבוצות מפגש בין יהודים לערבים בישראל" מגמות, ל"ג, (1) עמ' 29-47
/
פרידברג, ד (2009) "בין האישי לפוליטי: התבוננות בדינאמיקה הקבוצתית במפגשי דיאלוג של יהודים ופלסטינים בישראל", אנליזה ארגונית, ירושלים: צפנת, מכון למחקר פיתוח וייעוץ ארגוני, עמ' 61-85
/
יעקב, ל (2009) "בין קונפליקט לדיאלוג: דינמיקות פנים-ארגוניות בשדה המפגש היהודי-פלסטיני", אנליזה ארגונית, ירושלים: צפנת, מכון למחקר פיתוח וייעוץ ארגוני, עמ' 86-101
/
כהנוב, מ (2010) דיאלוג חשוף: מפגש בין יהודים לערבים בישראל, מוסד ביאליק ואוניברסיטת בן גוריון


שיעור שלושה-עשר וארבע עשר
פוליטיקה ופרקטיקות של התפייסות....

בר,און, ד. (תשס"ה) "צדק פורמלי וצדק בין אישי: בחינה מחדש של מושג הפיוס", משפט וממשל, ח': 623-642
/
ג'מאל, א. (2001) הכרה הדדית, פיוס וטרנספורמציה של סכסוכים, סוציולוגיה ישראלית ג' (2):313-328

Villa –Vicencio, C. (2006) "The politics of reconciliation", in: T. A. Borer (ed.) Telling the Truths. Truth Telling and Peace building in Post-Conflict Societies , University of Notre Dame press, pp. 59-82

Minow, M. (1998) Between Vengeance and Forgiveness; Facing History after Genocide and Mass Violence, Boston: Beacon Press, especially: "Truth Commission" pp. 52-90; and "Facing History", pp. 118-147

חומר לקריאה נוספת:
קינן, ע. (2012) כאילו היא פצע נסתר טראומת מלחמה בחברה הישראלית. ת"א: עם עובד

אורון, י. (2013) השואה, התקומה והנכבה, הוצאת רסלינג

בשיר, ב. וגולדברג, ע (עורכים) (2015) השואה והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית-ערבית. מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד


הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה30 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 60 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
דרישות הקורס:
נוכחות בכל הפגישות חובה; השתתפות פעילה וכתיבת יומן (10%)
הצגת נושא בכיתה (30%)
הגשת עבודת גמר בסיום הקורס (60%)
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה