לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

מקונפליקט לפיוס ביחסים בין עמים ומדינות - 54715
English
הדפסה
 
סגור סגירה חלון
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 16-10-2018
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: חקר סכסוכים, ניהולם ויישובם

סמסטר: סמסטר א'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר יהודית אורבך

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: yehudith.auerbach@mail.huji.ac.il

שעות קבלה של רכז הקורס: יום ב 11:00-12:00

מורי הקורס:
ד"ר יהודית אורבך-פלד

תאור כללי של הקורס:
הקורס ידון בשאלות הבאות: מהם ההבדלים בין סוגים שונים של סכסוכים בינ"ל ותוך מדינתיים; מהם ההבדלים בין התהליכים השונים (כגון ניהול, פתרון, פיוס) לסיום סכסוכים? מה משמעותו של הממד התרבותי- דתי בליבוי קונפליקט וביישובו? מה מקומם של נרטיבים בליבוי וביישוב סכסוכים? מהם היתרונות והחסרונות של מנגנונים שונים לפתרון ולפיוס כגון: סליחה והתנצלות, ועדות אמת ופיוס, פיצויים, הכלת נרטיבים? כיצד מתמודדות פרדיגמות שונות מיחב"ל ומדיסיפלינות רלוונטיות אחרות ( למשל פסיכולוגיה חברתית ותקשורת) עם סוגיות אלה
שאלות אלו יידונו לאור מחקרים תיאורטיים וע"ס בדיקת מקרי חקר של סכסוכים בינ"ל ותןך מדינתיים בעיקר בתקופה האחרונה .

מטרות הקורס:
מטרת הקורס לתת לסטודנטים כלים להבנת מורכבותם של סכסוכים תוך מדינתיים ובינלאומיים בעידן המודרני ולהערכת הדרכים הרצויות והמצויות ליישובם.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים: להשוות בין מנגנוני סיום סכסוכים ולבצע עבודות חקר עצמאיות בנושא, להציג עבודת חקר / מצגת בפני קהל ולהגן עליה – כמקובל בכנסים מדעיים.

דרישות נוכחות (%):
80

שיטת ההוראה בקורס: השיעור יתנהל במתכונת של דיאלוג בין המרצה והסטודנטים ויתבסס במידה רבה על השתתפות פעילה של הסטודנטים. לקורס יוזמנו גם מרצים אורחים שיציגו היבטים מסוימים של הנושאים הנידונים.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
שיעורים 1-2: מתי צריך פיוס? ההבדל בין סוגים שונים של סכסוכים
שיעורים 3-4: מה בין "פיוס" ותהליכים אחרים לסיום סכסוכים?
שיעורים 5-6: הממד התרבותי- דתי בקונפליקט ובפיוס
שיעורים8 7-: סליחה והתנצלות
שיעורים 9-10: פיצויים
שיעורים 11-12: ועדות אמת ופיוס
שיעורים 13-14: הכלת נרטיבים כדרך לפיוס

חומר חובה לקריאה:
פריט המסומן בכוכבית הוא חובה , השאר – רשות
שיעורים 1-2: מתי צריך פיוס? ההבדל בין סוגים שונים של סכסוכים
*Kriesberg, L. (1998). Intractable conflicts. In E. Weiner (Ed.), The Handbook of interethnic coexistence (pp. 332-342). New York: Continuum.
*Bar-Tal, D. (1998). Societal beliefs in times of intractable conflict: The Israeli case. International Journal of Conflict Management, 9, 22-50.
http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/59170/B


שיעורים 3-4: מה בין "פיוס" ותהליכים אחרים לסיום סכסוכים?
*Feldman L. G. (1999). The principle and practice of reconciliation in German foreign policy: Relations with France, Israel, Poland and the Czech Republic. International Affairs,
75, (2), 333-356.
*Auerbach,Y. (2009). The reconciliation pyramid-A narrative-based framework for analyzing identity conflicts. Political psychology, 30, 2, 291-318.
שיעורים 5-6: הממד התרבותי- דתי בקונפליקט ובפיוס
*Abu –Nimer, M. (2001). Conflict resolution, culture and religion: Toward a training model of interreligious peacebuilding. Journal of Peace Research 38, (6), 685-704.
*רייטר , י. (2010). דת כחסם בפני פשרה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתוך י. בר- סימן-טוב. חסמים לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עמ' 294-324 . ירושלים : מכון ירושלים לחקר ישראל.
שיעורים 7-8: סליחה והתנצלות
*Gibney, M., & Roxtrom, E. (2001). The status of state apologies. Human Rights Quarterly, 23, 911-939.
*Auerbach, Y. (2004). The role of forgiveness in reconciliation. In Y. Bar-Siman-Tov (Ed.), From conflict resolution to reconciliation (pp. 149-175). New York: Oxford University Press.
Govier T., & Verwoerd, W. (2002). The promise and pitfalls of apology. Journal of Social Philosophy, 33, 1, 67-82.
Eisikovits, N. (2004). Forget forgiveness: On the benefits of sympathy for political reconciliation. Theoria, 52, 1, 31-63.
Zarakol, A. (2010). Ontological (In)security and state denial of historical crimes: Turkey and Japan. International Relations, 24, 1 3-23.
Lowenheim. N, (2009). Haunted past: Requesting forgiveness for wrong doing in international relations. Review of International Studies, 35, 531-555.
שיעורים 9-10 : ועדות אמת ופיוס
*Brahm, E. Truth commissions. Beyond Intractability. Eds. Guy Burgess and Heidi Burgess. Conflict Research Consortium, University of Colorado, Boulder. Posted: June 2004. http://www.beyondintractability.org/essay/truth_commissions/
*Gibson, L.G. (2005). The Truth about Truth and Reconciliation in South Africa. International Political Science Review, 25, 4 341-361.
*Du Toit, F. (2017). A broken promise? Evaluating South Africa's reconciliation process twenty years on. International Political Science review 38 2 :169-184.
שיעורים 11-12: הכלת נרטיבים כדרך לפיוס
*Dwyer, S. (1999). Reconciliation for realists. Ethics and International Affairs, 13, 1, 81-98.
*אורבך, י. (2010). נרטיבים לאומיים ביישוב סכסוך בעל אופי זהותי בתוך י. בר- סימן-טוב. חסמים לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני. עמ' 158-187. ירושלים : מכון ירושלים לחקר ישראל.
ספרות מומלצת להרחבת הידע בנושאי הקורס: רשות
Tavuchis, N. (1991). Mea culpa: A sociology of apology and reconciliation. Stanford: Stanford University Press.
Wiesenthal, S. (1969). The Sunflower. New York: Schocken Books.
Ignatieff, M. (1999). The warrior's honor: Ethnic war and modern conscience. London: Random House Vintage Books.
Long, W.J., & Brecke, P. (2003). War and reconciliation: Reason and emotion in conflict resolution. Cambridge, Mass.: The MIT Press.
Tutu, D. (1999). No future without forgiveness. New York: Doubleday.
Worthington, E.L. (Ed.), (2005). Handbook of forgiveness. New York: Routledge.
Worthington, E.L. (2006). Forgiveness and reconciliation: Theory and application. New York: Routledge.

חומר לקריאה נוספת:
כלול ברשימה

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה20 %
השתתפות 10 %
הגשת עבודה 50 %
הגשת תרגילים 20 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
כל סטודנט/ית או זוג סטודנטים יבחר מקרה של סכסוך בינ"ל או תוך מדינתי (לא הסכסוך הישראלי-פלסטיני) שעבר בהצלחה (או שלא בהצלחה) ניסיונות פתרון/פיוס ויגיש הצעה לעבודת סיכום עד חודשיים לאחר תחילת הסמסטר.

הרצאה משמעותה הצגת מאמר מחומר הקריאה בכתה או הצגת טיוטה ראשונה של עבודת הסיכום

עבודת הסיכום תהיה בהיקף של כ-8-10 עמודים ותכלול 4 מאמרים תאורטיים+מאמר אמפירי לביסוס הדוגמה שתיבחר להדגמת המסגרת התאורטית. במקרה שזוג סטודנטים מגיש יחד היקף החומר שעליו מתבססת העבודה וכן מספר העמודים יגדל בלפחות 50% וכ"א מהסטודנטים המגישים יסביר מה היה חלקו בעבודה.

ההצעה(מצוינת לעיל תחת הכותרת "הגשת תרגילים")תהיה בהיקף של כ-2-3 עמודים לפי הנחיות שיועלו במודל

סטודנטים המעוניינים בכך יכתבו עבודה סמינריונית בנוסף למטלות הקורס ויקבלו נ"ז נוספות;
העבודה הסמינריונית יכולה להתבסס על עבודת הסיכום ולהרחיבה באופן משמעותי
העבודה הזו תכלול כ8-9 מאמרים תאורטיים וכ3-4 מאמרים אמפיריים. היקף העבודה כ-25-30 עמודים.
קבלת ציון 60 בכ"א מהמרכיבים היא תנאי הכרחי למעבר בקורס
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה