נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2

תואר: מוסמך

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: תקשורת ועיתונאות

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): ד"ר צפירה גרבלסקי-ליכטמן

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: grbelsky@netvision.co.il

שעות קבלה של רכז הקורס: בתיאום טלפוני: 052-3858386; 02-6481177

מורי הקורס:
פרופ צפירה ליכטמן

תאור כללי של הקורס:
הקורס תקשורת, שכנוע ואסטרטגיה פוליטית בין אישית יעסוק במחקר יישומי בתקשורת פוליטית מעשית. הסטודנטים ילמדו איך לבנות להעריך אסטרטגיה תקשורת אישית של פוליטיקאים ומנהיגים. הקורס מיועד למגמת "תקשורת פוליטית".

מטרות הקורס:
הקורס מבוסס על גישה הוליסטית לחקר סיטואציות תקשורתיות שיש בהן היבט מילולי והיבט חזותי. גישה זו מבוססת על מספר הנחות: ראשית, שבכל תקשורת בין אישית פנים-אל-פנים, עוברים שני מסרים: האחד מילולי והשני לא-מילולי. שנית, שבכל אינטראקציה בין אישית כל המשתתפים משחקים תפקיד פעיל באופיה ובהתפתחותה. הקורס יסקור כל אחד מסוגי התקשורת ואת הקשר ביניהם, בהיבטים תיאורטיים ויישומיים. בנוסף לכך הקורס יבחן את שני הערוצים ואת הקשר ביניהם ביחס להיבטים שונים של תקשורת פוליטית, בסיטואציות מגוונות. הסיטואציות ייבחנו הן בהיבט תיאורטי והן בהיבט יישומי, תוך צפייה בקלטות וידאו.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
1. הכרת ההיבטים התיאורטיים בתקשורת פוליטית: לא-מילולית ומילולית הן בתקשורת ובחינת משמעויותיהם.

2. הכרת ההיבטים היישומיים בתקשורת פוליטית ביחס לקשר בין התקשורת המילולית לבין התקשורת הלא-מילולית בהקשרים מגוונים.

דרישות נוכחות (%):
80%

שיטת ההוראה בקורס: הסיטואציות התקשורתיות ייבחנו הן בהיבט תיאורטי והן בהיבט יישומי, תוך צפייה בקטעי וידאו.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא – לקראת תקשורת פוליטית מעשית: חשיבה יצירתית

2. הקשר בין תקשורת מילולית לתקשורת לא-מילולית

3. היבטים מתודולוגיים לחקר הקשר בין שני ערוצי התקשורת

4. תקשורת לא-מילולית

5. תקשורת מילולית

6. הצלחה וכישלון

7. מעמד פוליטי

8. תקשורת פוליטית ומגדר

9. תקשורת פוליטית בזמן משבר

חומר חובה לקריאה:
Lunger, S.L. & Wurf, E. (1999). The effects of channel-consistent and channel inconsistent interpersonal feedback on the formation of metaperceptions. Journal of nonverbal Behavior, 23, 43-65.

Walker, M.B. & Trimboli A. (1989). Communicating affect: The role of verbal and nonverbal content. Journal of Language and social Psychology, 8, 229-248.

Kestenberg, J.A., Loman, S., Lewis, P. & Sossin, A.M. (1996). The meaning of movement: Developmental and clinical perspectives of the Kestenberg Movement Profile. Gordon and Breach Publishers. Chapter 9: Shaping in planes, pp. 161-187.

Babad, E (1999). Preferential treatment in television interviewing: Evidence from nonverbal behavior. Political Communication, 16:387-408.

Babad, E, Avni-Babad, D. & Rosenthal, R. (2001). Prediction of students’ evaluations from Professors nonverbal behaviors in defined instructional situations.

Blum-Kulka, S. (1997). Discourse pragmatics. In T.A. Van Dijk (Ed.), Discourse as social interaction. Sage, London. 38-63.

Blum-Kulka, S. & Liebes T. (2000). Peres versus Netanyahu: Television wins the debate, Israel 1996. In Coleman, S. (Ed.). Televised election debates: International perspectives.

ויצמן, א. (1999). הראיון החדשותי בטלוויזיה הישראלית: התגבשות דפוסי איתגור. בתוך, טורי ובן שחר (עורכים), העברית שפה חיה. כרך ב', המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר הוצאת הקיבוץ המאוחד תל-אביב.

גרבלסקי-ליכטמן, צ. בלום-קולקה, ש. ושמיר, י. (2009). הצלחה וכישלון בשיח עימותים טלוויזיוניים: ניתוח שני מקרי מבחן. מגמות, מו(1), 7-37.

Grebelsky-Lichtman, T. (2010). The relationship of Verbal and Nonverbal Behavior to Political Stature: The Political Interviews of Israel’s Prime Minister Ariel Sharon. Journal of Political Marketing, 9(4), 229-253.

חומר לקריאה נוספת:
Burgoon, J. & White, C. (1997). Researching nonverbal message production: A view from interaction adaptation theory. In J. Greene (Ed.). Message production: Advances in communication theory. LEA Communication Series. pp. 270-312. Mahawah, New Jersey: Erlbaum.

Zuckerman, M., DePaulo, B.M. & Rosenthal, R. (1981). Verbal and nonverbal communication of deception. Advances in Experimental Social Psychology, 14, 1-59.

Zuckerman, M., DePaulo B.M. & Rosenthal, R., (1986). Humans as deceivers and lie detectors. In Blanck, P., Buck, R., & Rosenthal, R., (Eds.), Nonverbal communication in the clinical context. University Park : Pennsylvania State University Press.

Reilly, S.S. & Muzekari, L.H. (1979). Responses of normal and disturbed adults and children to mixed massages. Journal of Abnormal Psychology, 88, 203-208.

Babad, E. Bernieri, F. & Rosenthal, R. (1989). Nonverbal communication and leakage in the behavior of biased and unbiased teachers. Journal of Personality and Social Psychology, 56, 89-94.

Ekman, P. & Scherer, K.R. (1982). Handbook of methods in nonverbal behavior research. Cambridge: Cambridge University Press.

Ambady, N. & Rosenthal, R. (1992). Thin slices of behavior as predictors on interpersonal consequences: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 111, 256-274.

Feldman, R. & Rine, B. (Eds.). (1991). Fundamentals of nonverbal behavior. Cambridge: Cambridge University Press.

Katz, A.M. & Katz, V.T. (Eds.). (1983). Foundations of Nonverbal Communication. Southern Illinois University Press.

DePaulo, B.M. (1992). Nonverbal behavior and self-presentation. Psychological Bulletin, 2, 203-243.

Duncan, S. (1983). Speaking turns: Studies of structure and individual differences. In J.M. Wiemann & R.P. Harrison (Eds.). Nonverbal Interaction. Beverly Hills: Sage Publications.

Rosenthal, R. & DePaulo, B. (1979). Sex differences in eavesdropping of nonverbal cues. Journal of Personality and Social Psychology, 37, 273-285.

Blaney, R. & Quay, L. (1992). Verbal communication, and nonverbal communication, and private speech in lower and middle socioeconomic status preschool children. Journal of Genetic Psychology, 153, 129-138.

Babad, E, Avni-Babad, D. & Rosenthal, R. (2001). Teachers’ brief nonverbal behaviors can predict certain aspects of students’ evaluations.

Babad, E (In press). Measuring the Psychological price of preferential nonverbal behavior in television interviewing.

Friedman, H., Mertz, T., & DiMatteo, M.R. (1980). Perceived bias in the facial expressions of television news broadcasters. Journal of Communication, 30, 103-111.

Hecker, S. & Stewart, D.W. (1988). Nonverbal communication in advertising. Lexington books.

Brown, G., & Yule, G. (1983). Discourse analysis. Cambridge: Cambridge University Press.

Grice, H. (1975). Logic and conversation. In P. Cole & J. Morgan (Eds.) Syntax and semantics, vol. 3: Speech acts. Academic Press: 41-58.

Goffman, E. (1979). Gender Advertisements. London: Macmillan.

Ochs, E. (1992). Indexing gender. In A. Duranti & C. Goodwin (Eds.), Rethinking context: Language as an interactive phenomenon, pp. 335-359. Cambridge: Cambridge University Press.

Snow, C.E. & Dickinson, D.K. (1990). Social sources of narrative skills at home and at school. First Language, 10, 87-104.

Blum-Kulka, S. (1997). Dinner talk: Cultural patterns of sociability and socialization in family discourse. New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates.

Lessin, S. & Jacob, T. (1984). Multichannel communication in normal and delinquent families. Journal of Abnormal Child Psychology, 12, 369-384.

Blum-Kulka, S. (1983). The dynamics of political interviews. Text, 3(2), 131-153.

Druckman, J. N. (2003). The Power of Television Images: The first Kennedy-Nixon debate revisited. The Journal of Politics, 65(2), 203-236.

Edelsky, C. and Adams, K.L. (1990). Creating equality: Breaking the rules in debates. Journal of Language and Social Psychology, 9(3), 171-190.

Gidengil, E. and Everitt, J. (2003). Conventional coverage/unconventional politicians: Gender and media coverage of Canadian leaders' in debates, 1993, 1997, 2000. Canadian Journal of Political Science, 36(3), 559-577.

Baeattie, G.W. (1982). Turn-taking and interruption in political interviews: Margaret Thacher and Jim Callaghan compared and contrasted. Semiotica, 39(1), 93-114.

Bystrom, D. (2004). Women as political communication sources and audiences. Handbook of Political Communication Research. In L.L. Kaid (Ed.), Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, 435-459.

Cantor, D.W., Bernay, T., & Stoess, T. (1992). Women in Power: The Secrets of Leadership. Boston: Houghton Mifflin.

Coyle, (2009). Gender and the Presidential "Horserace": An Examination of Candidate Self Presentation in the 2008 Democratic Primaries. University of Pennsylvania.

Dolan, K. (2004). Voting for women: How the public evaluates women candidates. Boulder: Westview Press.

Fox, R.L. & Oxley, Z.M. (2003). Gender stereotyping in state executive elections: Candidate selection and success. The Journal of Politics, 65(3), 833-850.

McGinley, A.C. (2009). Hillary Clinton, Sarah Palin, and Michelle Obama: Performing gender, race, and class on the campaign trail.

Liebes, T., Kampf, Z. & Blum-Kulka, S. (2008). Saddam on CBS and Arafat on IBA: Interviewing the Enemy on Television. Political Communication, 25(3): 311-329.

Liebes., T., & Kampf, Z. (2004). The P.R of Terror: How New-Style Wars Give Voice to Terrorists. In: Allan, S., & Zelizer., B. (eds.) Reporting War : Journalism in Wartime. London and New York: Routledge. pp.77-95.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה30 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 70 %
הגשת תרגילים 0 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 0 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות: