לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים

סילבוס

מבוא לגאוגרפיה היסטורית-תרבותית של ירושלים לתקופותיה - 40615
English
הדפסה
 
סגור סגירה חלון
גרסת PDF
תאריך עדכון אחרון 11-01-2020
נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4

תואר: בוגר

היחידה האקדמית שאחראית על הקורס: גאוגרפיה

סמסטר: סמסטר ב'

שפת ההוראה: עברית

קמפוס: הר הצופים

מורה אחראי על הקורס (רכז): פרופ' רוני אלנבלום

דוא"ל של המורה האחראי על הקורס: ronnie.ellenblum@mail.huji.ac

שעות קבלה של רכז הקורס: יום שני 13:00-14:00

מורי הקורס:
פרופ רוני אלנבלום
גב טל אולוס
גב נטע אמיר
מר שי שרפברג

תאור כללי של הקורס:
הקורס יתמקד בתקופות ובאירועי מפתח בהיסטוריה הרב תרבותית של ירושלים ובדרכי הפרשנות שלהם.
הציר המארגן העיקרי יהיה כרונולוגי אך הסוגיות שיועלו יהיו דיאכרוניות, תמטיות ותיאורטיות. כל נושא ילווה בסיורים שיאירו את הפן המרחבי. חלק מהנושאים ילוו בסרטים שבהם יציגו חשובי החוקרים גישות שונות לגבי הנושאים ולגבי האתרים. תיוג החומרים באתר הקורס יאפשר חיפוש בעושר הדעות והתפיסות ובסוגיות הליבה המרכזיות.

מטרות הקורס:
הכרת התקופות השונות, אירועי המפתח והפרשנויות המגוונות של ההיסטוריה הרב תרבותית של ירושלים.

תוצרי למידה :
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:
- להכיר את התקופות השונות ואירועי המפתח בהיסטוריה הרב תרבותית של ירושלים
- להכיר היבטים ופרשנויות שונות להיסטוריה של ירושלים.
- לענות על שאלות מורכבות הנוגעות לסוגיות מפתח בהיסטוריה של ירושלים תוך יישום ושילוב שיטות למידה מגוונות כמו: הרצאות פורנטליות, סיורי שדה, קטעי סרטים והרצאות קצרות.

דרישות נוכחות (%):
שיעורים: כמקובל בתקנון האוניברסיטה (80%).
סיורים: חובת נוכחות מלאה בחמשת הסיורים (100%)

שיטת ההוראה בקורס: הקורס יתבסס על חמישה מרכיבים:
א. שמונה שיעורים מקוונים (שיהיו מלווים בשאלות שעליהן יצטרכו התלמידים לענות). הצפייה בכל אחד מהשעורים והעמידה בשאלות הנלוות יזכו את התלמידים ב- 50% מהציון הסופי.
ב. שלוש עבודות מסכמות לשלושה נושאים עיקריים. כל עבודה תתבסס על החומר שנלמד בשיעורים המקוונים, הסיורים והביבליוגרפיה. כל עבודה כזאת 10% מהציון הסופי. סה'כ עבודות מסכמות 30% מהציון הכולל.
ג. עבודת קונפליקטים קבוצתית (זוגות או שלשלות) שערכה בציון הכולל 20%
ד. שיעורי דיון המסכמים את הנושאים המרכזיים בקורס יתקיימו בכיתה.
הנוכחות בהם חובה.
ה. סיורים: במהלך הקורס יתקיימו ארבעה סיורים קצרים במהלך שעות הקורס בימי שני. ייתכן ונוסיף מועד נוסף בימי שישי בבוקר לסיורים הקצרים.
שני סיורים ארוכים יתקיימו בשעות שמחוץ לזמן השיעור.
הנוכחות בסיורים היא חובה. היעדרות מסיור תהיה אך ורק באישור מוקדם של המתרגלים וכתחליף להיעדרות הסטודנט יידרש לכתוב דו"ח סיור. מי שלא יקבל אישור ויעדר לא יקבל ציון בקורס וייאלץ לשלים את הסיור בשנה הבאה.
השנה לא יתקיים מבחן מסכם

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
נושא ראשון- ירושלים בתקופת המקרא: שאלות תימטיות: התקדשותה של ירושלים בתקופת המקרא, ועלייתה בתקופת הברזל האם ניתן לקשר בין הסיפור המקראי לבין הארכיאולוגיה? האם אפשר להגיע לתמונה קוהרנטית באתר טעון כל כך. לימוד הנושא יעשה על ידי הרצאות בכיתה של מיטב החוקרים בתחום ויכלול גם סיור בעיר דוד. הסיור יתמקד בתולדות העיר מראשיתה ובדרך שבה מוצגים תולדותיה בתקופת הממלכה המאוחדת, בין המאה העשירית לשמינית. הארכיאולוגיה והגיאוגפיה של אתר עיר דוד ינותחו יחד עם השילוט המציג את ראשית השושלת הדוידית ובמאפייניה הסמי-מיתולוגיים.

נושא שני- ימי השפע והתפתחות הפולחן המונותאיסטי בתקופה ההלניסטית והרומית, התעצמותה של ירושלים בימי הבית השני עד לחורבן הבית: שאלות מפתח: הסיבות לגידול המהיר של ערי העולם ההלניסטי והרומי; יצירת תשתיות עירוניות; עדות וכיתות; הקמת בית המקדש השני שינויים במבנה הפולחן היהודי בירושלים. ירושלים ורומא – תרבות מקומית והשפעות אימפריאליות; בנייתה של ירושלים החומרית וחורבנה.

נושא שלישי- הנצרות בירושלים. שאלת מפתח ראשונה: צמיחת הנצרות מתוך האקלים החברתי והפוליטי ומתוך עולם האמונות והדעות של התקופה הרומית.
שאלת מפתח שנייה: יצירת הגיאוגרפיה הקדושה של ירושלים מתוך הברית החדשה והיחס לגיאוגרפיה המיוחדת של עיר מקדש ועיר צליינות. התפתחות צירי הצליינות המרכזיים בעיר. כנסיית הקבר ומקומה באדריכלות ובליטורגיקה הנוצרית.
שאלת מפתח שלישית: ירושלים של מעלה וירושלים של מטה בתפיסה הנוצרית ובמרקם העירוני בתקופה הביזנטית – דימוי ומציאות מתפתחת בעיר צליינות ונזירות.

נושא רביעי- התקופה המוסלמית הקדומה – המשכיות אורבנית ואוריינטליזם מחקרי.
שאלת מפתח ראשונה: מקומה של ירושלים באסלאם;
שאלת מפתח שנייה: המחקר האוריינטליסטי ותפיסת הכיבוש המוסלמי של הארץ בעיני המחקר.
שאלת מפתח שלישית: ירושלים כעיר רב תרבותית תחת שלטון האסלאם, ביטויים חילוניים ודתיים בקהילות הנוצרית, היהודית והמוסלמית.

נושא חמישי- גיאוגרפיה של שינויי דת ושלטון – ירושלים בימי הצלבנים, הממלוכים והעות'מאנים.
שאלת מפתח ראשונה: התיאוריה הרווחת לגבי המבנה והתפקוד של "עיר מערבית:" האם הפכה ירושלים הצלבנית לעיר מערבית?
שאלת מפתח שנייה: התיאוריה הרווחת לגבי "עיר מזרחית/מוסלמית/ים תיכונית" האם הכיבוש הממלוכי הפך את ירושלים לעיר "מוסלמית"? שאלת מפתח שלישית: הצעות אלטרנטיביות לפריודיזציה עירונית.

נושא שישי- ירושלים בעת החדשה-בין מזרח למערב. שאלת מפתח ראשונה: הפעילות האירופאית ומשמעותה של ירושלים למעצמות הקולוניאליות. שאלת מפתח שנייה: ירושלים עיר קולוניאלית או מרכז? שאלת מפתח שלישית: ההשפעה הבריטית על תכנון ירושלים ועל מבנה העיר.

נושא שביעי- ירושלים מאז קום המדינה- עבר קרוב- הווה ועתיד.

חומר חובה לקריאה:
הרצאות מקוונת של: פרופ' נילי ואזנה, ד"ר שלומית וקלסר בדולח, ד"ר אורית פלג ברקת, פרופ' רחל אליאור, ד"ר יאיר פורסטנברג, ד"ר מאשה הלוי, גברת יסכה הרני, ד"ר דניאלה טלמון הלר, ד"ר תאופיק דאעדלה

קריאת חובה:
ישראל ברטל (2015). מרכז בשוליים-תמורות במקומה של ירושלים בתודעת היהודים. בתוך ירושלים לדורותיה יחידה 9

Finkelstein, I. (2011). The" Large Stone Structure" in Jerusalem: Reality versus Yearning. Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins (1953-), (H. 1), 1-10.

חומר לקריאה נוספת:
ל. לוין, 'ירושלים בתפארתה: תולדות ירושלים בימי בית שני', אריאל, 1996, עמ' 130-29
א. קליינברג, 'הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה', האוניברסיטה המשודרת, 1995.
ל. נמרוד, 'מודל 'העיר המוסלמית' ונופה של העיר ההיסטורית המזרח תיכונית', בתוך: א. פרידמן, י. דרורי (עורכים), 'ספר ירושלים בתקופה הממלוכית 1517-1260', יד יצחק בן צבי, 2012.
מ. הלוי, 'בניין טרה סנטה בירושלים: בין אוניברסיטה קתולית ערבית לקולג' פרנציסקני', בתוך: י. בן אריה, א. חלמיש, א. לימור, ר. רובין, ר. רייך (עורכים), ' חקר ירושלים לתקופותיה: חומר ודעת', יד יצחק בן צבי, 2015, עמ' 270-245.
י. בן אריה, התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי, 1926-1917', עמ' 440-377, בתוך: י. בן אריה, ארץ בראי עברה, ירושלים תשס"א.
י. בן אריה, 'פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917', עמ' 500-441, בתוך: י. בן אריה, ארץ בראי עברה, ירושלים תשס"א.
ד' קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים 1989.
ש. וקסלר-בדולח, 'שרידי הקרדו המזרחי הרומי ברחבת הכותל המערבי', קדמוניות 139-140, 2010, עמ' 132-123.

הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
מבחן מסכם בכתב/בחינה בעל פה 0 %
הרצאה0 %
השתתפות 0 %
הגשת עבודה 20 %
הגשת תרגילים 30 %
הגשת דו"חות 0 %
פרויקט מחקר 0 %
בחנים 50 %
אחר 0 %

מידע נוסף / הערות:
 
אם הינך זקוק/ה להתאמות מיוחדות בשל לקות מתועדת כלשהי עמה את/ה מתמודד/ת, אנא פנה/י ליחידה לאבחון לקויות למידה או ליחידת הנגישות בהקדם האפשרי לקבלת מידע וייעוץ אודות זכאותך להתאמות על סמך תעוד מתאים.
למידע נוסף אנא בקר/י באתר דיקנט הסטודנטים.
הדפסה